גדולים ומפורסמים השלמות

כרך ג׳ · 161 בדיחות, בסדר שקבע דרויאנוב.

2429 חסיד, שהיה שרוי תמיד בעצבות ובאנינות־הדעת, בא לפרשיסחה במוצאי־שבת. נכנס מיד אצל רבי שמחה־בונם וקבל לפניו: כל ימיו שטן כרוך אחריו…
2430 רבי מנחם־מנדל מקוצק היה אומר: שתיקה – גדולה ויפה שבקולות… …
2431 רבי חיים האלברשטם, אבי האדמו"רות הסאנדזית, נתאלמן מאשתו השלישית, ואף־על־פי שכבר היה זקן מופלג, עמד לישא רביעית. ביקש רבי אהרן בנו…
2432 רבי אברהם מסלונים היה תחילה ספק מלמד ספק מגיד, באו חסידים והמליכוהו עליהם ועשו אותו רבי. אמר עליו רבי אהרן ברבי אשר מקרלין: “מלמד…
2433 כשבאו החסידים לרבי אברהם לעשותו רבי, אמרו לו: רבי, אנו מבקשים לעשות אותך “יהודי טוב”. החזיר להם רבי אברהם: מעיד אני עלי שמים…
2434 לרבי יהודה־צבי מסטרטנה בא חסיד, שהיה ידוע לבעל־תאווה ונהנתן. נסתכל בו רבי יהודה־צבי וראה, שאבנטו רחב מאבנטם של אחרים, ואמר לו: יו…
2435 רבי ברוך משטוצין בא לרבו ליום־טוב. אמר לו רבו: לא צר לך המקום באכסניה שלך? החזיר לו רבי ברוך: לא, רבי. מי שאינו תופס מקום בשום…
2436 רבי נחום־בּר מסאדאגורה היה קורא לרבי אברהם־יעקב אבי־אשתו “חותני”, ולא היה קורא לו “דודי”, אף־על־פי שרבי אברהם־יעקב היה אחי־אביו. א…
2437 בן ארבע־עשרה עזב משה בן־מנחם את בית אביו בדסוי וברגליו עלה לברלין. בדרך נתלווה עמו איכר, ושניהם הלכו יחדיו. כבדה על הנער אדרתו, אש…
2438 בן־מנחם גיבן היה ולבו נשבה לאהוב את פרומט גוגנהיים, עלמה מבורכת חן ובת סוחר חשוב בהאמבורג. ויהי היום ופרומט שאלה אותו: האמנם אמת…
2439 בן־מנחם הניח מחברת־כתבים על אדן של חלון פתוח ושכח. אותה שעה ניגש אל החלון יואל בר"יל, תלמידו וחברו, לקח מחברת־הכתבים והלך לו. לאחר…
2440 בן־מנחם ונפתלי־הרץ וויזל. נזדמנו יחדיו לבית־הקברות בברלין ומצאו כתוב על מצבה של אשה אחת: “נתנה מלחמה לדל”, והמלה “מלחמהּ” מנוקד…
2441 בן־מנחם דרש בחבורה של אנשי־שם בברלין, פתח ואמר: את הכל עשה אלהים יפה… היה שם בארון אחד, אדם גס ממשפחת היונקרים. ביקש לבייש את בן…
2442 יום אחד טייל בן־מנחם תפוש־מחשבות והגיע לשדירה שקיטה של גן־החיות. פגשו ליטננט פרוסי ושאל לו בדרך ליגלוג: איציק, מה סחורה יש לך במרכ…
2443 פרידריך השני כעס על בן־מנחם, שביקר שיריו ומצא בהם פגם. עמד וכתב לו: “משה מנדלסון – הדיוט ראשון בפרוסיה”. נטל בן־מנחם רשות להתייצ…
2444 שתי פעמים בחרה האקדמיה הברלינית בבן־מנחם להיות חבר לה, ופרידריך השני לא קיים את הבחירה. שמע בן־מנחם ואמר: נוח לי יותר, שהאקדמיה ב…
2445 בכירכרה המפוארה של הרופא־הפילוסוף מרכוס הרץ היו חרותות האותיות “מ.ה.” (“M. H”). אמר לו אחד ממקורביו: "מה פירושו של נוטריקון זה –…
2446 שלמה מיימון היה עילוי מופלא. נתן בו עינו עשיר אחד וביקש לקחתו לחתן לבתו היחידה. הסכים אבי־הנער וכתב לאותו עשיר: “האלף – לך שלמה,…
2447 שאלו ליהודה־ליב בן־זאב: מה בין מתים מתים למתים חיים? החזיר המדקדק החכם: מתים מתים שוכבים במנוחה זה בצד זה; מתים חיים (= מְתי…
2448 אברהם, בנו של משה בן־מנחם ואביו של פליכס מנדלסון־ברתולדי, היה קובל ואומר: לשעבר לא הייתי אלא בנו של אבי, ועכשיו אינני אלא אביו של…
2449 הבארונים לבית מוֹנמורנסי היו קוראים לעצמם: “בארונים ראשונים של צרפת”, וכשהציגו לפני אחד מהם את נתן־מאיר רוטשילד, העמיד מונמורנסי פ…
2450 הציגו לפני נתן־מאיר רוטשילד את הצייר הדני המפורסם טוֹרוואלדסן. תלה בו נתן־מאיר עיניו ואמר לו: מה יפה אתה, אדוני! אפשר להאמין, שאת…
2451 תלמיד של בית־המדרש לרבנים בז’יטומיר כתב “גו” במקום “גוי”. ליגלג עליו יעקב אייכנבוים ואמר לו: גוי שכמותך, כיצד אין אתה יודע, שאי־א…
2452 יעקב־אהרן לוריא היה אומר: חולק אני על רבי אליעזר, שאמר: “שמא גרים”, ושני בני יוכיחו: אחד – דויד שמו, והוא אפיקורס; השני – שמחה…
2453 אייזיק־מאיר דיק היה אומר: ישראל זהירים במנהגים, ואילו מצא אדם סגולה בדוקה כנגד המוות, היה בית־דין הגדול שבווילנה מחרים אותו, משום…
2454 הוא היה אומר: אדם מישראל אי־אפשר לו בלי דאגה אפילו יום אחד בשנה. סיים סדר פסח כהילכתו, אכל לשובע ושתה לרוויה, הוא – מלך, אשתו – מ…
2455 אף הוא היה אומר: כמה קפדנית היא דת ישראל לגבות חובותיה: חל תשעה־באב במוצאי־שבת – מבדילים למחר. אין מניחין תפילין בתשעה־באב שחרית…
2456 במסיבה של משכילי ווילנה נשאלה שאלה: נאמר במשה “ולא ידע איש את קבורתו”. ומה היה, אילו ידעו ישראל את קבורתו? אמר אחד מן המסיבה…
2457 אייזיק־מאיר היה אומר: אם אמרו חכמים, שיש גנבים לישראל, אין אני מתבייש: אף אומות העולם יש להם גנבים. במי אני מתבייש? בצדיקים ובחסי…
2458 אייזיק־מאיר היה לו חלט עשוי מעשה תשבץ, ובכל משבצה אות מאותיות האלף־בית. אמרו לו: בשלמא משבצות – לשם נוי, אבל אותיות לשם מה? החזיר…
2459 ראו לאייזיק־מאיר, שהוא מהלך ברחוב ומדבר בינו לבין עצמו. אמרו לו: רבי אייזיק־מאיר, שמא יצאת, חלילה, מדעתך? רגז אייזיק־מאיר והחזיר…
2460 כשהזקין אייזיק־מאיר ותש כוחו אמר: לפי האמת כבר הגיעה שעתי לכרסם את האדמה, אלא שבטלו הטוחנות… (מ' ווינריך, “בילדער פון דער יידישע…
2461 בשנות השבעים למאה הקודמת שימשו באוניברסיטה של ווינה שני פרופיסורים מפורסמים לאנטומיה: יוסף הירטל היהודי וקארל לאנגר הגרמני. הירטל…
2462 בימי עלומיו היה חיים־זליג סלונימסקי יושב כל היום וחושב בתקופות ומזלות, ונדמה היה לו, שמצא כוכב חדש. אמרה לו אשתו: חיים־זליג, שמא…
2463 אברהם־בּר הכוהן גוּטלובר שימש מורה בבית־ספר בקונסטנטין ישן. בא אליו נער ובידו מכתב: “הגביר מבקש, שיכניסו את הנער לבית־הספר ושכר־ל…
2464 גוטלובר בא לאודיסה. הלך אלימלך איש־נעמי לבקרו במלונו ולא מצא אותו. למחר החזיר לו גוטלובר ביקור, ולא מצא אותו בביתו. הניח לו גוטלוב…
2465 שאלו ליהושע־השיל שור (“יה”ש"): מה בין ספר משלי לספר איוב? החזיר הוא: ספר משלי אין בו קשר בין פסוק לפסוק; ספר איוב אין בו קשר בי…
2466 שאלו למרדכי פלונגיאן: נאמר ביוסף: “ויתן לו (פרעה) את אסנת בת פוטיפרע לאשה”, ומפרש רש"י, שפוטיפר ופוטיפרע היינו הך, ולפי שסריס…
2467 אחד מתלמידיו של אליעזר־צבי הכוהן צווייפל בבית־המדרש לרבנים בז’יטומיר היה שלמה מאנדלקרן. ותלמידו זה כשרונותיו גדולים, ידיעותיו מרוב…
2468 צווייפל היה אומר: הכל תלוי בפלפול לישראל, אפילו דברי־מאכל, וכיסניות (“כּרפּלך” בלעז) יוכיחו. מיום שחרב בית־המקדש אין אכילת בשר אל…
2469 הוא היה אומר: הרבה יש בעולם מגולחים, שזקנם מחפּה על תגלחתם, ואין הבריות מכירים בהם, שמגולחים הם……
2470 מאכס ליליינטל, מבשר ההשכלה ליהודי רוסיה, ובצלאל שטרן, ראש משכילי אודיסה בשעתו, היו צהובים זה לזה. בוועידת הרבנים הראשונה, שהיתה ב…
2471 אייזיק־הירש וייס וצבי־הירש גרץ נזדמנו למקום אחד. אמר וייס לגרץ: תמה אני: מניין לך כל המקורות המרובים מן התלמוד ומן המדרשים מן המ…
2472 משה רוזנסון, עשיר מופלג בווילנה, התקין לו מצבה בחייו והירבה בדברי שבח על עצמו. ובווילנה שנאו אותו, שהוציא כמה ספרים להטות לבם של י…
2473 רש"י פין היה אומר: ארבע פעמים ביום אני מתפלל מנחה. מ"צדקה גדולה" אין אנו נפטרים בלי מנחה גדולה. משם אני עובר על “הפּלוּשׁ” של בית…
2474 ליאון פינסקר חלה את חוליו, אשר ימות בו, וציווה שישהו קבורתו שלושה ימים. אמרו לו: שהייה זו, שלא כמנהג ישראל, למה לך? החזיר פינסקר…
2475 מוסיקאי מבעלי “האסכולה הגרמנית החדשה” ניגן ברבים יצירתו האחרונה. היה שם גם הינריך אהרליך, הקשיב ואמר: אם זו היא “שירת העתיד”, מתק…
2476 אחרי המרידות של 1848 באוסטריה דנה הרשות כמה מן המורדים והממרידים למיתה. בכללם גם הרמן יילינק, אחיו של רבי אהרן יילינק. שמע הנדון פ…
2477 פרדיננד לסל חיבר ספר כנגד שולצה־דליטש, מתנגדו הפוליטי, ואמר לו: בו ברגע שאני מוסר חיבורי לדפוס, אתה יכול לראות עצמך כאילו כבר מת,…
2478 לסל היה אומר: שני סוגי אנשים אינם מקובלים עלי: סופרים ויהודים, ואני – אוי לי! – גם סופר וגם יהודי……
2479 יעקב ספיר בעל־המסעות ופרץ סמולנסקין נזדמנו לפונדק אחד. אמר ספיר לסמולנסקין: בוא וראה, מה ביני לבינך! לאחר מותי יראו על קברי ויאמר…
2480 ביסמרק ביקש לקנות את לבו של אדוארד לאסקר, ואמר לו: סופנו, שנשב שנינו במיניסטריון אחד. החזיר לו לאסקר: אדוני הנסיך, אחרית טובה ז…
2481 בראשון של “פסחא” שלהם, שחל באחרון של פסח שלנו, כתב יהודה־ליב גורדון (יל"ג) מכתב למשורר העברי המומר קונסטנטין שפירא, ורשם בראש המכת…
2482 בשנת גירוש מוסקבה (תרנ"ב) שלח יל"ג לרבי יעקב מזא"ה שיר קטן, ורשם בסופו: י"ב טבת בשנת ‘יעקב בן־ישעיה מזא"ה’ (לאחר גרוש היו"דין), מ…
2483 יל"ג היה אומר: מקובלני: לעתיד לבוא, כשיבוא, אם ירצה השם, משיח ותהא יד ישראל תקיפה, ייעצרו הרכבות של מסילות הברזל לפי חשבון שקיעת־…
2484 אמרו לו ליהושע שטיינברג: רוב עיתוני חוץ־לארץ מישראל הם. נענה שטיינברג ואמר: ולפיכך רובם נימולים……
2485 הילל־נח מגיד־שטיינשניידר כתב ספר על גדולי ווילנה ושמו “עיר־ווילנה”. ולמה נקרא שמו כך, ולא נקרא שמו “גדולי־ווילנה” כפי שהיה ראו…
2486 ישראל פוזננסקי, העשיר הלודזאי הידוע, נתוודע לבארון משה הירש. שאל לו הירש: מה מעשיו? השיב פוזננסקי: בתי־חרושת גדולים לאריג יש לי…
2487 הירש היה אומר: יודע אני נפש העני ויודע אני נפש העשיר. עני חושב: כסף וזהב קונים הכל; עשיר יודע: כסף וזהב אין קונים הכל……
2488 שלום־יעקב אברמוביץ' (“מנדלי מוכר־ספרים”) ויהושע מזח נזדמנו למקום אחד. אמר אברמוביץ' למזח: פסוק יפה בתנ"ך מוכן ומזומן להספדך: “אין…
2489 דעתו של אברמוביץ' לא היתה נוחה מ"מגילת־האש" של ביאליק. כנגד זה היתה דעתו נוחה מן “הברכה” של ביאליק. ועל שתי הפואימות הללו היה אומר…
2490 רבי יחזקאל ראטנר, מתלמידי־חכמיה של מוהילב, הדפיס ספר וקרא לו “יבשר טוב”, “יבשר” – נוטריקון: “יחזקאל בן שרה־רבקה”, על שם אמו שגידלת…
2491 כשהוציא סמולנסקין את “השחר” פרץ פולמוס קשה בינו לבין גוטלובר, וגינה אותו גוטלובר, ששינה שמו ובווינה קרא לעצמו “פטר” במקום “פרץ”. א…
2492 מי־שהוא ביקש להוכיח, ששכספיר היה יהודי, ושאלו להרמן כהן: מה דעתו על השערה זו? החזיר כהן: אני דיי, שישעיה הנביא היה יהודי……
2493 במסיבת יובלו של המשורר היהודי־האונגרי יוסף קיש סיפר מי־שהוא מן המסובים: לפני זמן מועט חל יובלו של משורר חשוב משלהם, ומכבדיו גאלו…
2494 שלמה מאנדלקרן מצא בקונקורדנציה של בוקסטורף בערך אחד הכתובים: “תהו והבל נסכיהם”, “שקר החן והבל היופי” וגם הכתוב “והבל הביא גם הוא”.…
2495 צייר ביקר בבית־מלאכתו של מאכס ליברמן והסתכל הרבה בכל ציור וציור. לסוף אמר לליברמן: ילמדני מר, במה הוא צר ציוריו: בעיפרון קשה או ב…
2496 ליברמן צר צורתו של פרופיסור מפורסם לרפואה והצריכו לשבת לפניו כמה פעמים. עייף הפרופיסור־הרופא ואמר לו: אדוני האמן, שמא לא תטריחני…
2497 גברת צעירה סחה צערה לליברמן: זמן רב היתה תמונה מעשה ידי וואן־גוג תלויה לה על מיטתהּ; עכשיו הוברר, שתמונה זו לא משל מכחולו של וואן…
2498 לסר אוּרי ומאכס ליברמן היו תחילה ידידים, ואחר־כך נתפרדה חבילתם ונעשו דבובים זה לזה. אמרו לו לליברמן: אורי מלעיז עליך, שכמה מציורי…
2499 דראמטורגן בדליני ידוע נכשל במעשה שאינו מהוגן: השתמש במחזה של אחר והדפיסו על שמו שלו. כשנודע הדבר ברבים, נעלם אותו דראמטורגן מברלין…
2500 יוסף־שמואל בלוך, שזכה בשעתו לפירסום מרובה, לא נהג סילסול בבגדיו. אמרו לו: מנהגו של עולם הוא, שהבריות דנים את האדם לפי מלבושו. אפי…
2501 כשישב נפתלי־הרץ אימבר בעל “התקוה” בארץ־ישראל, כתב והדפיס כמה מאמרים ושירים כנגד המיסיון. אף־על־פי־כן לא הוקיר רגליו מביתו של פרידל…
2502 אהרן־דויד גורדון נזדמן לקרון של הרכבת עם אחד מותיקי העסקנים של הציונות. אגב שיחה אמר לו גורדון: לפני כמה שנים ראיתיך ראשונה, ולא…
2503 מומר חזר בתשובה ונעשה ישראל. לא הוציא שנתו ומת. אמר עליו פרוג: יש קונה שני עולמות: בחייו גוי בין הגויים וקונה עולם הזה; במיתתו י…
2504 נחום סוקולוב בא לאמריקה. מיד פשטו עליו עיתונאים והקיפוהו שאלות כעכנא זו. אחד מהם שאל: מה דעתו על מפורסמי אמריקה? החזיר סוקולוב:…
2505 גרשון רוזנצוויג, בעל הפיתגמים, חלה מחלה, שלא היתה לה תקנה: סרטן עלה לו בלשונו, והיה החולה משתמש כל היום בעיפרון, כי ניטל הדיבר ממנ…
2506 ארתור שניצלר בא ממסיבה של סופרים ושאלו לו: מה היה טיבה של המסיבה? השיב שניצלר: אילו לא אני, שהייתי שם, הייתי משתעמם מאוד……
2507 טריסטאן ברנאר הלך לראות גבורותיו של ידידו, אגרופן מפורסם, מעשה־שטן בדקו משקלו של זה ונמצא משהו יתר על המידה – ופסלוהו. קינתרוֹ ברנ…
2508 במסיבה אחת דיברו על שכר ועונש, על גן־עדן וגיהנום היה גם ברנאר באותה מסיבה ושאלו לו: מה דעתך? החזיר ברנאר: איני יודע להכריע. בגן…
2509 סיפרו לו לברנאר על מטרונית אחת, שהיא עוסקת במעשה כשפים של ספיריטיסמוס ומדובבת את שולחנה כל לילה ולילה. נענה ברנאר ואמר: הרבה יות…
2510 בשנת הרבולוציה הראשונה של רוסיה (1905) הוציא הסופר צ’וּקוֹבסקי שבועון לסאטירה. לא היו ימים מועטים ונמסר צ’וקובסקי לדין: הפרוקורור…
2511 חיים־נחמן ביאליק היה אומר: המתחיל במצוה אומרים לו: “חמור”!……
2512 חיים וויצמן ואלברט איינשטין הפליגו יחדיו באנייה לאמריקה. כשבאו לשם, פשטו עליהם עיתונאים, ושאל אחד מהם לוויצמן: במה עסקתם שניכם בז…
2513 אמרו לו לרוטשילד הווינאי: הביטה וראה, אדוננו, כמה רודפים את היהודים, ואתה שותק! החזיר רוטשילד: מאמינים אתם, שאני שותק? חלילה! א…
2514 בוועידה של בנקאים, שהיתה בקלן בשנת 1928, הרצה הבנקאי המפורסם יעקב גולדסמיט הרצאה מפורטת בהילכות ממונות. הרצאתו עשתה רושם, והוא הוז…
2515 בברלין הציגו אופירה של ריכרד שטרויס, והמנצח ליאו בּלך תיקן על דעת עצמו את המוסיקה בכמה מקומות. נפגע שטרויס ואמר לו: שאלה יש לי לש…
2516 בחבורה של עסקנים התווכחו על הפוליטיקה של המלכות. היה שם גם לודביג בּרנה הצעיר, ואף הוא נצטרף לוויכוח, וחריפים היו דבריו בגנותה של…
2517 היינריך היינה שלח ביכורי שירתו לעורכו של ירחון מפורסם בשעתו וכתב לו: “אין אני ידוע לך לגמרי, אבל על־ידך רוצה אני להתוודע לכל העול…
2518 קודם שהתנצר בא היינה לברלין, ומחמת יהדותו לא היתה לו רשות לשבת בעיר־הבירה של פרוסיה. נמלך והלך למושל העיר ליטול ממנו רשות. אמר לו…
2519 פעם אחת, לאחר שהיינה כבר נתפרסם ויצא לו שם של משורר גאון, דיברו עליו בשעת סעודה בחצר המלך של בווריה. אמרה בת־המלך: רוצה הייתי מאו…
2520 טינה היתה בין היינריך היינה לבין דודו, אחי־אביו, הבנקאי המפורסם שלמה־זלמן היינה בהאמבורג. פעם אחת סיפר המשורר עם אחד ממקורביו על ד…
2521 היינה נכנס לחדר־עבודתו של דודו, ולא מצא איש בחדר, ואת ספר־הזכרונות של דודו מצא פתוח על השולחן. עמד ורשם בו: "דודי היקר, "אנא, הל…
2522 היינה היה מקבל מאת דודו קיצבה ידועה להוצאותיו. פעם אחת היה מעשה והוא הוציא לא על דעת דודו סכום הגון יתר על הקיצבה, והלה הוצרך לשלם…
2523 לא הרבה הבין הזקן שלמה־זלמן היינה את ערך יצירותיו של בן־אחיו המשורר. רק “הראטקליף” מצא חן בעיניו, ומשבח היה את יוצרו. פעם אחת הרגי…
2524 פעם אחת אמר שלמה־זלמן להיינריך: צער גדול מצטער אני עליך. אילו למדת דבר שיש בו ממש, לא היית זקוק לחבר ספרים, ויכולת להיות בנקאי כמו…
2525 מאימת המלכות האשכנזית נדד היינה לצרפת, ישב עד יום מותו בפאריס ושם כתב מאמריו החריפים כנגד אשכנז ושלטונותיה. פעם אחת אמר לו אחד ממק…
2526 היה מעשה והיינה הוצרך להסכים למלחמת־שניים, ולא מרצון הסכים. אותו יום היה יום סגריר קשה. ובלכתו למקום המיועד טבעו רגליו בבוץ. פנה…
2527 בפאריס היה היינה יוצא ונכנס בביתו של הבארון ג’מס רוטשילד. פעם אחת נתגלגלה השיחה ביניהם על נהר הסינה, שמימיו דלוחים. אמר רוטשילד:…
2528 רוטשילד ביקש לעקוץ את היינה ואמר לו: הגידה נא, בכמה יכול אני לקנות כל המשוררים והסופרים? החזיר לו היינה: עד שאתה שואלני, בכמה א…
2529 היינה ישב במסיבת־ערב של חכמים וסופרים ואנשי־מעשה. נכנס ג’מס רוטשילד, ומיד קמו המסובים והשתחוו לפני גאון הממון. רואה אתה? – לחש אחד…
2530 שאל היינה את רוטשילד: מדוע פניך רעים, אדוני הבארון? השיב רוטשילד: דעתי מטורפת עלי. אמר לו היינה: איני מאמין כל־זמן שלא אראך מ…
2531 שלושה הוזמנו לסעודה בביתו של אחד מגדולי השררה בפאריס: הארכיהגמון של צרפת, הבארון ג’מס רוטשילד והיינריך היינה. וכשעמדו שלושתם להיכנ…
2532 בפאריס היה היינה מנסה לפרקים את מזלו במשחק. פעם אחת אמר לידידו, שישב עמו ליד השולחן הירוק: היום זכיתי בתורה גדולה, ואף־על־פי שעלת…
2533 היינה היה מתרגז אם הפריעוהו בשעת קריאה. פעם אחת ישב באולם־קריאה וקרא עיתונים. היו שם גם שתי נשים פטפטניות והפריעוהו. קם והשתחווה ל…
2534 ושוב היה מעשה. היינה ישב באולם־קריאה וקרא ספר. נזדמן לשם גם זקן אחד, והיה אותו זקן מכעכע ומכעכע, ועל כל כּיעה וכיעה ענה היינה: “ה…
2535 מאכס היינה, אחיו הצעיר של היינריך היינה, ניסה גם הוא לכתוב שירים, ופעם אחת קרא אותם לפני היינריך. לאחר שגמר לקרוא, אמר לו היינריך:…
2536 היינה שיבח בחבורה של מכריו את הדראמה “פּאריה”, שחיבר המשורר מיכאל בּר, אחיו של הקומפוזיטור מאיר־בּר. אמר לו אחד מן החבורה: שבחיך…
2537 את מאיר־בּר שׂנא היינה תכלית שינאה. אמרו לו: כיצד אתה שונא לאדם זה, שבן־אלמוות הוא? החזיר היינה: אף־על־פי שאני שונא אותו, מכל־מ…
2538 במסיבה של סופרים סיפר היינה בשיבחו של משורר חדש, וסיים: חבל, שמטורף הוא קצת. לולא כן, היה מגיע למדריגה גבוהה בשיר. אבל רק עיתים ה…
2539 אמר לו להיינה אחד מידידיו: מה רעה עשה לך הגרמניסטון מאסמן, שאין אתה מניח לו ושולח בו חיציך תמיד? החזיר לו היינה: מה רעה עשה לי?…
2540 למודה היתה לשונו החריפה של היינה לפגוע לא רק בשונאיו ושנוּאיו אלא גם בידידיו ואוהביו. אחד מהם היה יעקב וונדי (Venedey). הלה חיבר כ…
2541 פעם אחת נכנס אצל היינה לבקרו ידידו המשורר מוריץ הארטמן, חביבן של הנשים בשעתו. אמר לו היינה: הבוקר ביקרה אותי אשה אחת. נאנח הארטמ…
2542 אחד ממקורביו של היינה נכנס אצלו ומצא פניו עגומים ושיחתו מרושלת. הרגיש בו היינה, שהוא תמה עליו, ואמר לו: רואה אני, שטיפש מופלג אני…
2543 במעמדו של היינה סיפרו על הבלשן ליאון הלוי, אחיו של הקומפוזיטור יעקב פרומנטל־הלוי. נענה היינה ואמר: הוא משעמם עד כדי כך, שחשוד הוא…
2544 פעם אחת ביקש ליאון הלוי מאת היינה, שיציגהו לפני עשירי היהודים בפאריס. אמר לו היינה: חדל־לך! מובטחני, שאתה מבקש לדעת אותם, משום שא…
2545 מחבר דני קרא בחבורה של סופרים דראמה שכתב אשכנזית ולא עלתה הקריאה יפה, משום שהאשכנזית לא היתה שגורה בפיו כהלכה. היה שם גם היינה ויש…
2546 היינה שב לביתו ואמרה לו מתילדה אשתו: היה כאן זקן אחד. חבל, שלא מצא אותך בבית. עד לקומה הרביעית טיפס הזקן ועלה אלינו. הנה כרטיסו.…
2547 גוסטב היינה, אחיו של היינריך היינה, בא לפאריס ואשתו עמו. והיא אשה קטנה בקומה וגדולה ביופי. ראה אותה המשורר, נתן בה עיניים בוחנות,…
2548 אחרי בת ראשונה נולדה לו לגוסטב היינה בת שנייה. כתב לו היינריך “אני מברך אותך להולדת בתך. אבל גוסטב יקירי, ילדות יכולתי גם אני להול…
2549 אשה צעירה אנגלית, מכּרתוֹ של היינה, באה מלונדון לפאריס ונכנסה אצלו לבקרו. בשיחתה עמו סיפרה לו, שהיא רואה חיים טובים ומאושרים עם בע…
2550 סיפרו לו להיינה על מטרונית מפורסמת בפאריס, גדולה ביופי ולא גדולה בצניעות, שהיא רדופה לבקר את הפנתיאון לעיתים קרובות. תמה היינה ושא…
2551 בכלל מקורביו של היינה בפאריס היה גם בארון אשכנזי, בעל־גוף ובעל־שרירים. פעם אחת אמר לו היינה: אדוני הבארון, שמא תשאיל לי את גופך ל…
2552 משתקפה על היינה מחלתו לא שלט אלא בעין אחת. לסוף נפגעה גם זו, ואמר לאחד ממקורביו: נראים הדברים, שאני מסתמא לגמרי. ואין בכך כלום. א…
2553 ראה היינה, שאין עוד שום תקנה למחלתו, ואמר לאחד מידידיו: עכשיו אין כבר מוראה של מלכות עלי, ורוצה הייתי לשוב לאשכנז ולראות את מולדת…
2554 בשנות מחלתו המרובות נעשה היינה גל של עצמות, והאחות שטיפלה בו היתה מרימה אותו על ידיה מתוך “קבר־מזרנו”, מניחתו לשעה קלה בכיסא וחוזר…
2555 יום מימים אמר היינה לגוסטב אחיו, כי הפך לבו להאמין באלהים. אמר לו גוסטב: חייב אתה להתוודות על זה ברבים. החזיר לו היינה: גוסטב י…
2556 קודם מותו אמר היינה לאחד מידידיו, שנכנס אצלו לבקרו: אני הולך למות, ובצוואתי כתבתי, שמתילדה אשתי היא יורשתי היחידה. ותנאי התניתי,…
2557 ראתה מתילדה, אשתו של היינה, שהוא גוסס, כרעה לפני מיטתו והתחילה מתפללת עליו לאלהים. הרגיש בה הגוסס, התחזק ואמר לה: הרגעי, חביבה. א…
2558 אמרו עליו, על מוריץ־גוטליב ספיר: ליצן זה מהנה את האוזניים, ואין הוא מהנה את העיניים, שחריפותו גדולה הרבה יותר מיופיו. נתגלגלו הד…
2559 ספיר נזדמן למסיבה, שהיו בה כמה נשים מכוערות וגם זקן אחד לא גדול ביופי. אמר לו ספיר לאותו זקן: ראוי יום זה, שיהיה זכרו קדוש לשנינו…
2560 במסיבה של חכמים וסופרים נשאלה שאלה: מפני מה נוצר האיש תחילה ואחר־כך האשה, ולא להיפך? היה שם ספיר, נענה ואמר: רבותי, מה שאלה היא…
2561 אשה אחת קינתרה את ספיר ואמרה לו: כל ימיך אתה חורץ לשונך לנשים, וכל לילותיך אתה רודף אחריהן. החזיר לה ספיר: דבר זה מן הבראמינים ל…
2562 מטרונית אחת קבלה לפני ספיר, שמחמת פסול־משפחה לא נמצאה ראויה ל"חצר". ניחמה ספיר ואמר לה: אל תצטערי. יודע אני חצר אחת, שאינה מבדילה…
2563 ספיר יצא מביתו לרחוב ולא הרגיש, ששרוולו קרוע והביטנה בולטת לחוץ. פגע בו אדם אחד ואמר לו בדרך ליגלוג: מסתכל אני בשרוולך ורואה, שהח…
2564 במעמדו של ספיר סיפרו על עלם אחד, שמת עליו אביו, ושיבחוהו, שאיננו טיפש כאביו. נענה ספיר ואמר: אל תדאגו לו. יתבגר ויידע להשתמש בירו…
2565 ספיר עמד והסתכל במלאכתם של פועלים, שחפרו בקרקע בשביל להציב מצבה יפה לעשיר אחד. נטפל אליו אחד ממכריו. ושאל אותו: שמא אתה יודע, למה…
2566 כוהן קתולי קבל במעמדו של ספיר על קילקול המידות ואמר: תמה אני, שאלהים אינו מביא שנית מבול על הארץ. נענה ספיר, ואמר: אישי הכוהן,…
2567 סופר אחד, בעל דבבו של ספיר, קינתרו ואמר לו: כל ימיך אתה כותב לשם ממון. ואתה? – שאל ספיר. אני כותב, – השיב הלה, – לשם האמת. החז…
2568 עשיר גאוותן התפאר במעמדו של ספיר ואמר: לגבי משקלו של אלכסנדר פון הומבולדט אין הוא חסר אלא שתי ליטרות. ליגלג עליו ספיר ואמר: חוש…
2569 ספיר היה אומר: שלושה אני יודע, ששנתם שנת־מנוחה בלילות: ילדים, מתים ושומרי העיר……
2570 הוא היה אומר: איני יודע אלא הבדל אחד בין עשיר לעני: עשיר שמח על רעבונו, עני מתעצב על רעבונו… [ה]…
2571 יאן ד’אקוסטה מבני־בניהם של אנוסי פורטוגל, ידע כמה לשונות וגם קרא ושנה הרבה. אחרי טילטולים וגילגולים שונים בא לרוסיה באמצע שנות העש…
2572 הלצתו החריפה של ד’אקוסטה פגעה באחד מגדולי החצר, שהיה מפורסם לגברתן אמיץ־כוח, והלה קבל לפני הקיסר: ד’אקוסטה העליבו. אמר לו ד’אקוסט…
2573 בא לפטרבורג מחוץ־לארץ אדם מפורסם, ומגודל חשיבותו הוזמן לשולחנו של הקיסר. ישב האורח לימינו של הקיסר וסיפר: רוב ימיו – מסעות. ונדר נ…
2574 אחד מגדולי החצר אמר לו לד’אקוסטה: אתה משים עצמך לץ־שוטה, משום שכולנוּ מוחזקים טיפשים בעיניך. ואני אומר לך: עד שאתה תמכור אותי פעם…
2575 אחד מן היושבים ראשונה במלכות אמר לד’אקוסטה: ד’אקוסטה טיפש, מתי תמות? השיב לו ד’אקוסטה: רז זה לא נתגלה לי. אבל אחת אני יודע: לא…
2576 אביו ואבי־אביו של ד’אקוסטה היו מיורדי־ים באניות, ושניהם אבדו בים. פעם אחת עמד גם ד’אקוסטה להפליג באניה לים. אמר לו אחד ממכריו: ת…
2577 בזמנו של ד’אקוסטה נפלה מהומה בין הפועלים בפטרבורג, ובהמון רב נסבו את ביתו של דיבייר ראש־המשטרה. נבהל דיבייר ובקש מאת ד’אקוסטה ידיד…
2578 ד’אקוסטה קרא לאחד משרי־החצר “שקרן”. נעלב הלה ומסר דינו לקיסר. דן הקיסר את הדין ופסק, שד’אקוסטה חייב לפייס את הנעלב ולבקש מאתו סליח…
2579 בחור אחד מבחורי החצר היתה לו טינה בלבו על ד’אקוסטה, וביקש שעת־כושר להכשילו. פעם אחת ראה אותו מרבה שיחה עם אשה צעירה ויפה, ניגש אלי…
2580 יום מימים פגעה שנינה של ד’אקוסטה בממונה על הטכסים של החצר, רגז הלה וסנט בו: מה הכרח יש לך לעשות עצמך לץ־שוטה? החזיר לו ד’אקוסטה:…
2581 צבאות רוסיה יצאו למלחמה וניגפו לפני האוייב. תמהו גדולי החצר: שמא לא הכּינו עדר זה כמה פעמים? נענה ד’אקוסטה ואמר: אל תתמהו. העדר…
2582 היתה מסיבה בחצר ונשאלה שאלה: שרי־המדינה ושרי־הצבא מי מהם עדיפים? היה שם פּטר קיסר, פנה לד’אקוסטה ושאל: אדוני מלך הסאמוֹידים…
2583 אחד מרבּי החצר התפאר ברבים, שיש לו מגילת־יוחסין עד לאדם הראשון. שמע ד’אקוסטה ואמר לו: מדעתי אותך, תמה אני, שאין לך מגילת־יוחסין ע…
2584 שאלה וויקטוריה המלכה את ביקונספילד: מה בין תאונה לאסון? החזיר לה ביקונספילד: גלאדסטון כי יפליג לים באנייה, והאנייה תשבר ותטבע –…
2585 ארמין וואמבּרי, בּעל־המסעות המפורסם, היה חיגר. פעם אחת בא לאנגליה והוזמן לארמונה של המלכה וויקטוריה. סיפר לה וואמברי על מסעותיו, ו…
2586 אנטון רובינשטיין, הפסנתרן הגדול, ניגן בארמונו של הקיסר. פתאום הגיע לאוזנו קול צחוק. הפך ראשו וראה: הקיסר מתלחש עם שניים מרבּי החצר…
2587 בחורה ניגנה לפני רובינשטין בשביל לשמוע דעתו על כישרונה. הירבתה הבחורה לנגן והוא לא הפסיקה. שמחה שמחה רבה: סימן שנגינתה נראית לו.…
2588 המומר ישראל־איסר לנדא, צנזור לעברית בפטרבורג, לא התיר לדפוס רשימה של נדבות לחיבת־ציון, ששלח קלמן־זאב וויסוצקי ל"המליץ". נמלך וויסו…
2589 קארל פירשטנברג בא למיניסטר־הכספים של גרמניה לשם שיחה בעניין חשוב. נתכּוון המיניסטר לדחותו, פתח את “האגנדה” שלפניו, דיפדף בה ואמר:…