אין דור שאין בו ליצנין

„כפליים בכל חטאותיה" — על־פי ישעיה מ, ב: „כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ" — ירושלים נענשה עונש כפול על חטאיה. היינה הופך את היות־משורר מכישרון לעונש משמים: משורר אחד (הוא עצמו) הוא כבר פורענות מספקת על חטאי משפחת היינה, ואין להעמיס עליה „כפליים". כך הוא פוטר את שירתו של אחיו בעקיצה שמתחפשת לענווה — כאילו אינו אומר „אתה גרוע" אלא „חוסה על המשפחה".