אין דור שאין בו ליצנין

ד'אקוסטה מקבל את התווית — הוא אכן רשום ב„ספר הטיפשים" — אלא שהוא רשום שם אחרי השר; ואם הולכים לפי סדר הרישום, השר יקדים אותו גם במיתה. העלבון חוזר אל שולחו כפול: המעליב מדורג לפני הליצן בטיפשות. דרויאנוב מציין שתשובה זו מיוחסת כבר לפטררקה, המשורר האיטלקי בן המאה הארבע-עשרה, והובאה משמו בקובץ ההלצות הגרמני „שימפף אוּנד ערנסט".