אין דור שאין בו ליצנין

אביו ואבי־אביו של ד’אקוסטה היו מיורדי־ים באניות, ושניהם אבדו בים.

פעם אחת עמד גם ד’אקוסטה להפליג באניה לים. אמר לו אחד ממכריו:

תמה אני, שאין אתה מתיירא לירד לים. שמא שכחת, כיצד מתו אביך ואבי־אביך?

שמע ד’אקוסטה ושאל:

ואביך ואבי־אביך שלך כיצד מתו?

השיב הלה:

אבי ואבי־אבי מתו כדרך כל הארץ – במיטותיהם.

החזיר לו ד’אקוסטה:

אם כך, תמה אני, שאין אתה מתיירא לעלות למיטה…