– רבי, – שאל תלמיד אחד בשעת ההפסקה, – מה טעם משתכרים מן היין?
הסביר לו המלמד:
– שני יְצָרִים יש לו לאדם – יצר טוב ויצר רע. כל־זמן שהם שרויים במקומם, זה מימין וזה משמאל, אין אחד פוגע בחברו, והרי מנוחה ושלוה, אבל כיון שאדם ממלא כרסו יין והמקום נעשה צר לשני היצרים, מיד הם מתחילים לנגוח זה לזה, ונמצאת מהומה באה.
חזר התלמיד ושאל:
אם כן, מה טעם אין אדם משתכר, כשהוא ממלא כרסו מים?
גחך המלמד:
– שוטה מופלג! כיצד ישתכר אדם מן המים?
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
תורת המלמד היא פיזיולוגיה בדויה: היצר הטוב והיצר הרע יושבים לו לאדם זה מימין וזה משמאל, וכשהיין ממלא את הכרס נעשה להם צר והם מתנגחים כשוורים. התלמיד מפרק אותה בשאלה אחת — גם מים ממלאים כרס. ובמקום להודות שהתיאוריה קרסה, נסוג המלמד אל העובדה שאותה הייתה תורתו אמורה להסביר — מים פשוט אינם משכרים — ומטיח „שוטה מופלג!" דווקא במי שחשף זאת.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
