מלמד היה רגיל לחדד את התלמידים ועל כל מסקנה שבש"ס היה שואל: “ודילמא איפכא”? – פעם אחת למדו פרק ראשון של מסכתא כתובות והגיעו לברייתא: “הרי שהיה פתו אפוי וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן, או אמה של כלה, מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה”* . מיד זקף המלמד את אגודלו ושאל:
– ודילמא איפכא…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„ודילמא איפכא" — ארמית: „ואולי להפך?" — קושיה תלמודית שגורה הבודקת אם אפשר להפוך את צדדי הדין, והמלמד יורה אותה כרפלקס על כל מסקנה. עד שנתקל בברייתא בכתובות (ג ע"ב — הערה *): מי שהכין הכול לחתונתו — פתו אפויה, בהמתו שחוטה, יינו מזוג — ומת אביו של החתן או אמה של הכלה, מכניסים את המת לחדר ואת החתן והכלה לחופה, כדי שלא תתבטל השמחה, והאבלות נדחית. וכאן „ואולי להפך" פירושו: את המת לחופה, ואת החתן והכלה — לחדר המת. הקושיה האוטומטית, שנועדה לחדד את הדעת, מתגלה כמכונה עיוורת המפיקה זוועה מגוחכת.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
