אין דור שאין בו ליצנין

רבי נחום-בר נשא את בת דודו, כך שרבי אברהם-יעקב היה לו גם דוד (אחי אביו) וגם חותן (אבי אשתו). את הבחירה ב"חותני" הוא מנמק במאמר הגמרא (סוטה ב ע"א; הערה ^*): ארבעים יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת-קול ומכריזה "בת פלוני לפלוני" — הזיווג נגזר עוד לפני שהאדם בא לעולם. נמצא שרבי אברהם-יעקב נעשה "חותנו" ארבעים יום לפני שנוצר, ואילו "דודו" נעשה רק כשנולד — והוותק מכריע.