במסיבת יובלו של המשורר היהודי־האונגרי יוסף קיש סיפר מי־שהוא מן המסובים:
לפני זמן מועט חל יובלו של משורר חשוב משלהם, ומכבדיו גאלו נחלת אבותיו, שנמצאה בידי זרים, והביאוה מתנה לו.
נענה קיש ואמר: ברוך־השם, אני איני זקוק לכך. נחלת־אבותי – מטה־נודדים, ועדיין הוא בידי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„נחלת אבות" — אחוזת הקרקע העוברת במשפחה מדור לדור; „לגאול" אותה — לקנותה בחזרה מידי זרים. למשורר ההונגרי יש אדמה לגאול; ליהודי יוסף קיש הירושה היחידה מאבותיו היא מטה הנודדים — מקל הגלות העובר מדור לדור, והוא, בניגוד לאדמה, אף פעם לא אובד. ה„ברוך השם" הוא האירוניה המרה: הודיה על ירושה שאיש אינו יכול לקחת, כי היא עצם חוסר הבית.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
