אין דור שאין בו ליצנין

לסר אוּרי, אף הוא צייר יהודי-גרמני חשוב, היה יריבו המושבע של ליברמן לאחר שידידותם עלתה על שרטון. „נתפרדה חבילתם" — נפרדו דרכיהם; „דבובים" — עוינים זה לזה; „מלעיז" — מוציא דיבה; „דין של חברים" — בוררות כבוד בין עמיתים. תשובת ליברמן היא עלבון בהיפוך אלגנטי: שאורי מתפאר בציורי שלי — לא אכפת לי, ואולי אף מחמיא לו; עלבון אמיתי, שראוי לתביעה, יהיה רק אם ייוחסו לי הציורים שלו.