אין דור שאין בו ליצנין

„ירח ימים" — חודש. היינה, שהיה חולני ותשוש, מבקש „לשאול" את גופו החסון של הבארון כאילו היה חפץ, ומבטיח להחזירו במועד — „ולא תכירהו עוד": חודש אחד בידיו של היינה, על מחלותיו ותלאותיו, יספיק לשחוק גם גוף אדיר עד בלי הכר. הבקשה המנומסת היא כך מחמאה לגוף ועקיצה לשואל ולמשאיל גם יחד.