בשנות מחלתו המרובות נעשה היינה גל של עצמות, והאחות שטיפלה בו היתה מרימה אותו על ידיה מתוך “קבר־מזרנו”, מניחתו לשעה קלה בכיסא וחוזרת ומשיבה אותו ל"קברו".
פעם אחת עשתה לו כך במעמדו של אחד מידידיו הקרובים אליו, וכשתפס המשורר ריפרוף של צער בפני ידידו זה, אמר לו:
ידידי, צער של־חינם אתה מצטער. אתה עדי, שעדיין נשים צעירות נושאות אותי על כפיים…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„קבר-המזרן" (Matratzengruft) — כינויו המפורסם של היינה למיטת-חוליו, שבה שכב משותק בשנותיו האחרונות. „ריפרוף של צער" — הבזק של עצב שחלף על פני הידיד. את חוסר-האונים המוחלט — גל של עצמות שאחות מרימה בידיה — הופך היינה למחמאה של מאהב מזדקן: נשים צעירות עדיין נושאות אותו על כפיים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
