קודם מותו אמר היינה לאחד מידידיו, שנכנס אצלו לבקרו:
אני הולך למות, ובצוואתי כתבתי, שמתילדה אשתי היא יורשתי היחידה. ותנאי התניתי, שאחרי מותי תנשא לאחר.
תמה ידידו:
תנאי זה למה?
החזיר לו הגווע:
רוצה אני, שלכל־הפחות איש אחד זכוֹר יזכרני ויתאבל על מותי באמת ובתמים…
היינה אהב את מתילדה אשתו, והיא גם החזירה לו אהבה וטיפלה בו הרבה בשנות מחלתו. אף־על־פי־כן לא אחת פגעה גם בה הלצתו השנונה. ועי' לעיל סי' 2547.
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 2556, עמ' 139) · נסרק מן הספר המודפס
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
התנאי המוזר — שמתילדה תינשא לאחר — מקבל את פשרו בתשובה: רק מי שיישא אותה אחריו יבין על בשרו מה עבר על היינה, ויתאבל עליו „באמת ובתמים". דרויאנוב מציין שהיינה אהב את מתילדה אשתו, והיא טיפלה בו במסירות בשנות מחלתו — ואף-על-פי-כן לא חסך ממנה את חידודיו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
