כמה שנים התפרנס גֵּר מן הצדקה, ופתאום יצא עליו לעז, שערל הוא ומרמה את הבריות. וכשראה הגר, שהנדבות פוחתות והולכות, עמד והלך אל הרב שיבדוק אותו, הזמין הרב את הדַּיָנִים ובמעמדם בדק אותו וכתב לו כתב בית־דין:
– “להיות לראיה בידי הגר־צדק רבי אברהם ברבי אברהם, שבדקנוהו ומצאנו אותו מהול כדת וכהלכה, וליתר תוקף חזרנו ומלנו אותו שנית”.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„לעז" — שם רע; „ערל" — מי שאינו מהול; גר־צדק נקרא על שם אברהם אבי הגרים — „אברהם ברבי אברהם". בית־הדין מוצא את הגר מהול כדת וכהלכה, ובכל זאת מוסיף כנוסח הקבע של המסמכים המשפטיים „ליתר תוקף" — וחוזר ומל אותו שנית: הדקדקנות המשפטית נמשכת בהיגיונה עד האבסורד, שהרי אי־אפשר למול אדם מהול פעם שנייה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
