בחור עם-הארץ היקשה לאביו, עם-הארץ כמותו:
אבא, נאמר ב"הלל": “ראה הים – וינס הירדן”, אם הים ראה, למה נס הירדן?
צהבו פניו של האב והחזיר לו:
מובטחני, בני, שתהיה גדול בישראל. כיוונת, ברוך השם, לקושייתו של בעל ה"הלל" עצמו: “מה לך הים, כי תנוס הירדן…?”
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
אותה קריאה משובשת של הפסוק מן ההלל (תהלים קיד, ג: „הים ראה וינֹס, הירדן יִסֹּב לאחור"), אלא שהפעם גם המשיב בור. שאלת המזמור „מה לך הים כי תנוס" היא לשון שירה — שאלה רטורית שתשובתה באה מיד („מלפני אדון חוּלי ארץ") — אבל האב מקבל אותה כקושיה פתוחה, ומתפעל שבנו „כיוון" אליה בכוחות עצמו. כך סילוף של פסוק נעשה בעיני האב סימן לגדולה בתורה: סומא מוליך סומא, וכל אחד מאשר לרעהו את בורותו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
