אין דור שאין בו ליצנין

למה ארכה תפילתכם כל-כך? – שאל קבלן מפורסם את בעל-האכסניה שלו ביום ראשון של ראש-השנה. – שמא יש לכם בבית-הכנסת הגדול מחזור אחר מזה שיש לנו ב"מניין" הקטן. השיב בעל-האכסניה: לא מחזור…

אבל תוך י"ב חודש ירד לפני התיבה על־מנת להתפלל בתורת ש"ץ. ניגש אליו אחד ואמר לו: אני קודם, שאני אבל תוך שלושים. נסתלק הראשון והלך לו. ניגש שלישי ואמר לשני: אני קודם, שאני חייב־"י…

יהודי קנה שטר־גורל וזכה במאתיים אלף. מכאן ואילך התחילו באים אליו קרובים עניים מכל ארבע פינות־העולם לבקש עזרה. ראה, שאין לדבר סוף והתחיל לבקש אמתלאות לסרב. פעם אחת בא אליו קרוב עני…

פעם אחת העיז מדכי חבד פנים כנגד יודל אופאטוב ואמר עליו ברבים, שהוא מלשין ושקרן. מיד נכנסו זקני־הפרנסים לישיבה ודנו את מדכי ופסקו: – חייב הוא לעלות לבימה בבית־הכנסת הגדול אחרי קריא…

– רבי, – אמר חשוב אחד לרב שבעירו, – תמה אני עליך, שאתה מחניף לעשירים. – בדין אני עושה, – השיב הרב. – בפרוש אמרו: ‘ש"ץ רשאי להחניף לצבור’. תהה השואל: – בש"ץ אמרו ולא במ"ץ. החזיר…

“מנין” רבנים נזדמנו לפונדק אחד, וכשהגיעה שעת־מנחה לא היה בהם מי שֶׁיֵּעָשֶׂה ש"ץ. נמלכו ואמרו לעגלונם: – ש"ץ תהיה לנו. סרב העגלון והחזיר: – כשהייתי נער בקשה אמי, עליה השלום, לעש…

קהלה חשובה באפריקה העמידה לה רב־חזן־שוחט. שבת ראשונה אחרי “לכו נרננה” נגש אליו ראש־הקהלה ושאל: – רבי, איזו פרשה יקראו מחר? זעף הרב: – נתחיבתי להיות רב וחזן ושוחט, ואת חובתי אעשה…

שאלו למחודד מִנַין לחזנים, ששוטים הם? השיב המחודד: – הריהם יורדים לפני התיבה, שכתוב עליה: “שויתי ה' לנגדי תמיד”, ומקרא מפורש הוא: אין חכמה ואין תבונה לנגד ה' "…

שאלו לאברהם בר גוטלובר: – חזנים מי תקן? השיב הזקן: – חזנים שלמה תקן, שכֵּן העיד רחבעם בנו: “אבי יִסֵּר אתכם בשוטים”…

שלשה באו אל הפרנס שבעירם לבקש הוספה על שכרם – רב, שַׁמָּש וחזן. אמר להם הפרנס: – פסקו לי פסוקיכם ואדע, למי מכם יש להוסיף תחלה. פתח הרב ואמר: – “רָחַש לבי דבר טוב” – “רחש” נו…

בליל־שבת מקדש החזן על היין בבית הכנסת, ובמוצאי־שבת לא הוא אלא הַשַּׁמָּשׁ מבדיל על היין בבית הכנסת. מה טעם? – שאמרו: "אם אין דעה – הבדלה מנין?…

שאלו ליוסי גוֹלְדָה’ס: – מִנַּיִן לחזנים, ששוטים הם? החזיר יוסי: – אלו לא היו החזנים שוטים, לא היו צועקים בקול מה שאחרים אומרים בלחש.…

ועוד שאלו ליוסי גולדה’ס: – קימא לן: כל החזנים שוטים; והרי אתה חזן ואין אתה שוטה? החזיר יוסי: – מלמד, “שאין מביאים ראיה מן השוטים”.…

שאלו לרבי ברוך מרדכי: – מהיכא מיתיכן לה, שסתם חזן – שוטה? השיב רבי ברוך־מרדכי: – מפלפולא מיתינן לה. קימא לן: העושה שליח פקח – חיב השליח; העושה שליח חרש, שוטה וקטן – חיב השולח ול…

ליצנים ישבו ודנו בחבורה: – כמה טפשים כתבו להם לישראל? נענה אחד מן החבורה ואמר: – כמה איני יודע, אבל לא פחות מאחד לכל עשרה מישראל, שבכל מנין־עשרה יש חזן אחד.…

שאל רב לחזן: – מנין לחזן, שטפש הוא? החזיר לו החזן: – הַסְבָרה מחייבת, שֶׁכָּךְ. כיון שאינו לא בתורה ולא בחכמה, מה ראה להיות חזן ולא ראה להיות רב? שמע מינה טפש הוא.…

ראש השנה קודם מוסף פתח החזן “הנני העני”, ומיד הרכין ראשו כלפי התיבה וכל גופו התחיל מרתת. ראה הקהל ונהנה: – חזן בעל־בכי. היה שם בתור אחד מקטני־אמנה, הציץ אל תחת טליתו של החזן וקרא…

ראש השנה אחרי מוסף שאל החזן את הגבאי: – מוספי היום מהו בעיניך? השיב הגבאי: – מתפלא אני על כח־זכרונך. לא הבין החזן: – מה ענינו של כח־הזכרון למוסף? החזיר לו הגבאי: – אותן השגיא…

שמיני עצרת התפלל חזן “גֶשֶׁם”, ועד שסים התחילו גשמים יורדים. לאחר התפלה נגש אל הגבאי ואמר לו: – התפאר נא עלי: מן השמים נענו לי, והבאתי גשם לעולם. החזיר לו הגבאי: – מה תימה יש בד…

הביטו אחרי יוסי גולדה’ס ומצאו, שאינו מתפלל תפלה בלחש. אמרו לו: – רבי יוסי, האי מאי? החזיר יוסי: – כך דיני. חזן אינו מתפלל אלא בשכר. תפלה בקול, שאתם מעלים לי שכר עליה, אני מתפלל.…

גמרא של חזנים תנו רבנן: עמדו בתפלה, אף־על־פי שיש שם בחור שֶׁקולו ערב, אין מורידין לפני התיבה אלא נשוי. מאי טעמא? – שיהא לבו נשבר ונדכה……

הנצי"ב מִוּוֹלוזִ’ין היה מקפיד, שחזן יהא גם שוחט, כדי שבעל־כרחו יהא זהיר במצוות: – חזן. – היה הנצי"ב אומר, – דינו כדין שור המועד: "אין לו שמירה אלא – סכין……

מִנַּיִן שאין ממנים חזן על הצבור אלא אם כן הוא גם שוחט? – שנאמר: “רוממות־אל בגרונם וחרב פיפיות בידם”…

סוחר שב לביתו מגינשפרינג, ובין מנחה למעריב ספר בבית־המדרש על הגדולות ועל הנפלאות שראה שם: – בית כנסת חדש בנו בגינשפרינג והעמידו בו חזן עם שלשים וששה משוררים. מיד הקשה אחד מן החבו…

הגבאים נמנו וגמרו לְמַנּוֹת חזן אחר במקום הזקן שנפסל קולו. אמר להם הזקן: – חייכם, רבותי, שֶׁקּוֹלִי חזק, ברוך השם, כשהיה, והא ראיה: כשאני מֵרִים קולי ומְסַיֵּם “הבוחר בעמו ישראל ב…

אגדה של חזנים. בשעה שברא הקדוש ברוך־הוא את העולם עלה במחשבה תחלה ליתן ארבעים שנה לכל בריה, נכנס סוס ושאל: – מה תהא מלאכתי? השיב לו הקדוש ברוך־הוא: – הבריות ירכבו עליך. בעט הסו…

חזן בא לעיר עם משורריו ומכר כרטיסים “לשמוע אל הרנה ואל התפלה”. וכשירד לפני התיבה הוברר, שאין כאן לא רנה ולא תפלה, אלא שברי קול צרוד, רגזו בעלי הכרטיסים ותבעו ממונם. התנצל החזן ואמר…

שבת קודם מוסף נגש אורח אל הגבאי ובקש רשות לירד לפני התיבה: הוא יודע פרק בחזנות. הסכים הגבאי. לאחר שֶׁסִּיֵּם ועלה מן התיבה נגש האורח שוב אל הגבאי ושאל: – מוספי מהו בעיניך? החזיר…

עשיר בקש מאת הגבאים, שיעשו אותו ש"ץ למוספים של ימים נוראים. תמה כל הצבור: – עשיר כמותו מה צורך יש לו בחזנות? הגיעו הדברים לאזניו של איתו עשיר והחזיר: – כלום שכר אני מבקש? זוהי נד…

בחבורה של חזנים ספרו: – פלוני בן פלוני כבד־פה היה כל ימיו; הלך לאמריקה ונעשה שם חזן. נענה אחד מן החבורה ואמר: – אף משה רבנו כך. כל ימיו היה כבד־פה, וכיון שעבר מן הים, מיד – “אז…

כשהיה רבי שבתי כהן, בעל “הש”ך", פרנס בווילנה, נתן עינו ברבי משה רבקה’ס, בעל “באר־הגולה”, למַנּוֹתוֹ חזן בבית־הכנסת הגדול, מחו חבריו ואמרו לו: – רבי משה אין לו קול. החזיר רבי שבתי…

בדורות הקודמים היו החזנים נוהגים ליתן אגודל אל תחת סנטרם כשהרימו קולם בשעת התפלה, וכך נהג גם בצלאל, חזנה המפורסם של אודיסה. פעם אחת שאלו צעיר אחד: – רבי בצלאל, למה אתה עושה כך? ה…

כשהזקין בצלאל וסלקוהו מן החזנות בבית הכנסת הגדול, הזמינוהו הַסַּיָּסִים למוספים של ימים נוראים בבית־הכנסת שלהם, – וסרב להם. באו הקצבים והזמינוהו לבית־הכנסת שלהם, ונענה להם. אמרו לו…

ניסי (ניסן) הבָּלזאי היה כחו גדול בחבור נגונים לתפלה, אבל קולו היה צרוד ומרוסק, ובעקר היה סומך על משורריו. וחשוב גדול היה ניסי “בחצרו” של רבי דוד’ל הטלנאי ומזמן לזמן היה בא לשם להת…

ניסן בלומנטל האודיסאי היה מקפיד, שלא יקרא לי אדם בפניו אלא בשמו או בשם משפחתו, ולא יכנהו “חזן”. פעם אחת אמר לו שלמה זולצר: – תמה אני עליך, מר בלומנטל. ממה נפשך: אם חזן אתה – מה על…

בחרסון שמשו בזמן אחר שני חזנים ידועים: מינקובסקי והלפרין. מינקובסקי היה מתלמידיו של ניסי הבלזאי, ועתים בקש להתפלל דוקא בנוסח החזנות החדשה, דוגמת זולצר; הלפרין היה מתלמידיו של זולצר…

חזן נַוָּד בא אל חזנה המפורסם של בודאפשט, הפרופיסור פרידמן, ובקש מאתו, שיתן לאחד ממשורריו, ללכת עמו לעיירה הסמוכה: עתיד הוא להתפלל שם בשבת וחסר לו משורר. אמר לו פרידמן: – השמיעני…

חזן עני קבל לפני פרידמן, שאבד לו קולו, והרי הוא צריך למתנת בשר־ודם. הוציא פרידמן זהוב מכיסו ונתן לו וכשראה פרידמן, שנתכרכמו פניו של העני, אמר לו: – עוד זהוב אחד יש לי בכיסי, אבל א…

ישראל קופר עמד בווילנה בשוק וספר עם חבורה של בעלי־בתים. פתאום זנק כלב מאחת החצרות והתחיל נובח. לגלג אחר מן החבורה ואמר: – סִמָּנֵי חזן יש בו. החזיר קופר: – חלילה! נביחתו נביחת ב…

שלושה חסידים סיפרו זה עם זה על צדקוּת רביהם. אמר אחד מהם: רבי כשיוצא לדרך, הוא לוקח עמו חזן ושוחט שלו. אמר השני: ורבי כשיוצא לדרך, הוא לוקח עמו גם ספר-תורה שלו. נענה השלישי ואמ…

שאל הירשל אוסטרופולר את רבי ברוך: רבי, מה נשתנו הצדיקים של עכשיו מן הצדיקים הקדמונים, שהצדיקים הקדמונים היו עניים מרודים ונתונים בסתר-המדריגה, ואילו הצדיקים של עכשיו כולם עשירים מ…

מתנגד הוצרך לירד לפני התיבה בציבור של חסידים והזקיקוהו להתפלל נוסח ספרד. לאחר שסיים התקלסו בו החסידים ואמרו לו: אף-על-פי שמתנגד אתה, אמרת “ויצמח פורקניה ויקרב משיחו”. החזיר להם ה…

מעשה בחסיד שנזדמן בשבת לבית-מדרש של מתנגדים וביקש מאת הגבאי, שיתן לו לירד לפני התיבה, משום שחייב-“יאהרצייט” הוא. הסכים הגבאי על תנאי, שלא ישנה כלום מנוסח-אשכנז. קבל עליו החסיד וירד…

משהגיעו לילי-חורף הקרים, בא שומר-החנויות של חלם וקבל: צינה אוחזתו בלילה. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: ילבש השומר פּרווה בלילה וייחם לו. קיים השומר ו…

חזנהּ המפורסם של חלם נסע לעיירה סמוכה להתפלל לפני הציבור בשבת מברכים. ומשום שאותה עיירה בראש-הר היתה בנויה, הטריחוֹ העגלון, שיירד מן העגלה וילך אחרי הסוסים ברגל. התפלל החזן בשבת ל…

שלושה טיפשים הם: חלמאי, חזן ותרנגול-הוֹדוּ. עכשיו צא ולמד: כמה טיפש הוא תרנגול-הודו של החזן החלמאי! (עיין איגנץ ברנשטיין “יידישע שפריכווערטער און רעדענסארטען”, ערך “חעלעם”, סימן…

בבית המדרש של החייטים דנו בחבורה על “הקבלת-שבת” של החזן החדש. אמר אחד מן החבורה: אוי לו לחזן בּוּר כזה, שאינוֹ יודע פסוק כצורתו: מקדים את המאוּחר ומאחר את המוּקדם. נענה שני ואמר:…

כפרי בא לעיר לשבת חול-המועד. הלך לבית-הכנסת והתפלל שחרית שמונה-עשרה של יום-טוב. בחזרת הש"ץ שמע, שהחזן מתפלל של שבת, ואמר: עכשיו אני יודע: שבת חול-המועד מתפללים שמונה-עשרה של שבת.…

אפרים גרדיגר בא לעיר והביא שעווה למכירה. ראה, שהעיר כּוּלהּ בּוּרים והדיוטות, עמד והכריז: מחר יום-כיפור! נבהלו אנשי העיר: שעווה לנרות אין להם וחזן לתפילה אין להם. אמר להם אפרים:…

בשבת הראשונה אחרי פסח, כשהכריז הקורא “יעמוד פלוני בן-פלוני מפטיר”, טפח עם-הארץ על העמוד שלפניו וקרא: “אין מפטירין אחר הפסח…!”…

מוכסן בא לעיר, הלך לבית הכנסת וירד לפני התיבה. אותו יום ראש-חודש היה, ובחזרת הש"ץ למוסף אמר המוכסן: “למחילת-חטא ולסליחת-עוון ולכפרת-פשע”. התחיל הקהל משתיק אותו: פשוּטה, פשו…

בקרונה של רכבת. יהודים שותים טה בציבור ומסיחים על כל “אשר יעלה המזלג”. קפצה השיחה מעניין לעניין ופגעה באודיסה. אי אתם יודעים את האודסאים, – קיטרג אחד מן החבורה. – לדבר-מצוה, לדבר…

ושוב מעשה שהיה בניטרה: שבת אחרי חזרת-הש"ץ של שחרית בּיקשׁ החזן לעלות ולהוציא ספר-תורה מן ההיכל, ואמר לו השׁמשׁ: אבד המפתח של ארון-הקודש. נבוך החזן, ניגש אל הרב הישיש ושאל: רבי,…

מומר שעלה לגדולה ונעשה יועץ-המדינה ישב ודן לפני יהודי מכּרוֹ על צרת-הבת: בת-יחידה יש לו, ואין זיווג מזדמן לה: גוי הגון אינו רוצה להתחתן בו, ובמי-שהוא מארחי-פרחי של הגויים אין הוא…

הלכה של לצים: אין ממנים חזן על הציבור אלא נשוי. מאי טעמא? רב ורבי חייא. חד אמר: שיהא רגיל באימה; וחד אמר: שיהא לו לב נשבר לתפילה… (דומה, שההלצה בחרה לשים דבריה בפיהם של רב ורבי…

מוכסן ומוכסנית קיבלו מכתב מבנם, שלמד בישיבה. מיד נסעו לעיר והלכו אל השוחט הזקן, שיקרא להם את המכתב. הרכיב השוחט משקפיו על חוטמו וקרא בנהימה: “אבא, המכנסיים שלי נתמהו; שלח לי ממון…

ראש־השנה ירד ניסן בלומנטל לפני התיבה בבית־הכנסת של הבּרודיים באודיסה והתפלל בהתלהבות גדולה עד כדי בכיות. אחרי התפילה ניגש אליו אחד מחשובי הברודיים ואמר לו: מר בלומנטל, מאימתי נעש…

יהודי חטא למלכות ודנו אותו, שילקה עשרים מלקות. כשהעלוהו לגרדום נסתכל וראה, שחזן בית־הדין, העומד עליו ורצועה בידו, אף הוא מישראל, ולחש לו: אל תכביד ידך, ובשכר זה תקבל עשרים שקלים.…

יהודי זקן, חזן-מורה-שוחט בקהילה קטנה באשכנז, עמד לדין לפני שופט שונא-ישראל. התכּוון השופט להרעימו, ולא קרא לו בשמו, אלא קרא לו “אדון שוחט”. כשנגמר המשא-והמתן אמר השופט לזקן: אדון…

מדכי ירד לפני התיבה, שחייב-קדיש היה אחרי אביו, וצחק כל הקהל על קולו המרוסק. נענה מדכי ואמר: שוטים, למה אתם צוחקים? כוח נתן הקדוש ברוך-הוא באדם לעשות את בנו יתום, ולא נתן בו כוח לע…

רבי יחזקאל לנדא, בעל “נודע ביהודה”, היה יורד לפני התיבה במוספים של “ימים נוראים”, ובחזרת הש"ץ היה שר “מכלכּל חיים” בניגון מיוחד. פעם אחת נזדמן תלמיד אחד של רבי יחזקאל לחתונה ושמע:…

כשישב רבי מאיר וייל על כיסא הרבנות בברלין, שימש שם חזן בבית-הכנסת הגדול אדם אחד ושמו רבי אשר ליאון. פעם אחת אמר לו רבי מאיר: כל מה שאמרו בחזן חילופו במר. סתם חזן – שוטה; מר – פיקח…

רבי שלום נזדמן לחתונה של חסידים, והיה שם גם צדיק אחד, שלא אכל מימיו דבר מן החי. כשעמדו להתפלל מנחה, האריך הצדיק בתפילתו, והש"ץ חיכה לו עד שיגמור. ראה רבי שלום, שהחתן והכלה עייפים מ…

אמר רבי ברוך-מרדכי ליפשיץ: טיפשים הם הבריות. כל אדם ואדם דואג דאגת-מחר לעצמו ומתיש כוחו על-ידי כך. מוטב, שהיתה כל קהילה מעמידה לה בעל-דאגה, שליח ציבור, שיוציא חובת דאגה את הקהילה…

כשהוציא הדוקטור קאנטור את “היום”, בא לריגה לבקש חותמים לעתונו. בשבת התפלל בבית הכנסת הגדול, ואחרי התפילה, כשיצא מבית-הכנסת, נתלווה עמו החזן רבי ברוך-ליב רוזובסקי. אמר לו קאנטור: ר…

אמרו לו לרוזובסקי: ראוי אתה, שבשכר תפילתך יבנו לך הגבאים בית של שלוש קומות. החזיר רוזובסקי: אם הגבאים יבנו לי בית של שלוש קומות, כיצד אעבור לפני התיבה בימים נוראים ואשקר למקום ו…

בימות החול היה אופה אחד, “חובב עמוד”, עובר לפני התיבה בבית­-הכנסת של ריגה, והיה מרים קולו עד לשמים. אמר לו רוזובסקי: רבי פלוני בן-פלוני, מוטב, שיהיו צעקותיך פחותות יותר, וכיכרותיך…

באו לה חבלי יולדת לאשתו של חזן, ושלחו אותו לקרוא למיילדת. עברה שעה שלימה: החזן איננו והמיילדת איננה. הלכו לבקשו ומצאוהו עומד ליד ביתה ומקיש בקולן שבידו בקיר הבית. אמרו לו: אשתך זוע…

חזן נסע בעגלה. היטה אוזן ושמע: הסוסים משמיעים קול… מיד הוציא את הקולן מכיסו, הקיש על דופן העגלה, הקשיב ואמר: רבע……

ראש־השנה הירבּה החזן בסלסולים והרעיב את הציבור. לאחר שסיים תפילתו ניגש אל הגבאי, ברכו בברכת יום־טוב ושאל: מה דעתך עלי? “מנגן” אני? החזיר לו הגבאי: מעשה באדם אחד, שראה כּנר מפורסם מ…

ביאליק בא לקהילה גדולה באמריקה, והלכו המורים העברים לקבל תורה מפיו. אותה שעה נכנס “הפרזידנט” של ה"תלמוד־תורה" לראות צאן־מרעיתו, ולא מצא איש. תמה ושאל: מה יום מימים? אמרו לו: ביאליק…