אין דור שאין בו ליצנין

חיקוי מדויק של סוגיה תלמודית: ״חזן״ — שליח הציבור העובר לפני התיבה; ״מאי טעמא״ — מה הטעם; ״חד אמר… וחד אמר״ — תבנית מחלוקת אמוראים. שני ה״טעמים״ הם עקיצה אחת: הנשוי מאומן באימה (מפני אשתו) ולבו שבור ממילא — בדיוק הסגולות הנדרשות מן העומד בתפילה. וההערה שבסוגריים נשענת על מסורת תלמודית אמיתית (יבמות סג ע״א): על רב ועל רבי חייא מסופר שם שנשותיהם ציערו אותם.