אין דור שאין בו ליצנין

כשהזקין בצלאל וסלקוהו מן החזנות בבית הכנסת הגדול, הזמינוהו הַסַּיָּסִים למוספים של ימים נוראים בבית־הכנסת שלהם, – וסרב להם. באו הקצבים והזמינוהו לבית־הכנסת שלהם, ונענה להם. אמרו לו:

– רבי בצלאל, מה טעם סרבת לאלו ונענית לאלו?

החזיר בצלאל:

– בואו ואסביר לכם. דרכם של סיסים, שהם בודקים למקחם בְּשִׁנָּיו, ודרכם של קצבים, שהם בודקים למקחם באחוריו. לפיכך חוששני, שמא לא אעמוד, חלילה, בבדיקתם של הסיסים, אבל מובטחני, שאעמוד, אם ירצה השם, בבדיקתם של הקצבים.