אין דור שאין בו ליצנין

„ש"ץ" — שליח-ציבור, החזן. העוקץ יושב על דיני ההמתנה שבכשרות: אחרי בשר ממתינים שעות ארוכות עד שמותר חלב, ואילו אחרי חלב די בהפסקה קלה — כרבע שעה. חתן וכלה צמים ביום חופתם, והצדיק המאריך בתפילת המנחה מעכב את כולם מן הסעודה. רבי שלום פוסק שהצדיק, שמימיו לא אכל „דבר מן החי" — כלומר כל-כולו „חלבי" — אין להמתין לו אלא רבע שעה: משחק שממיר את ההמתנה לתפילתו בהמתנה ההלכתית שאחרי חלב, ונועץ עקיצה בצדקנות שמרעיבה זוג צמים.