אומנים עובדים ופועלים

כרך א׳ · 58 בדיחות, בסדר שקבע דרויאנוב.

121 שנו חכמים: הרוצה לאבד מעותיו, ישכור פועלים ואל ישב עמהם; הרוצה לאבד שנותיו, ישכור פועלים – וישב עמהם.…
122 מלאו חמישים שנה לסוחר עשיר, ועשה משתה לכל פקידיו ומשרתיו. אחרי כוס שלישית ורביעית, כטוב לבו ביין, קם ובירך את מסוביו הרבה ברכות וס…
123 נכשלת, יקירי, – אמר הרב לחייט, שהביא לו “קאפוטה” חדשה. – לא לפי המידה תפרת אותה, והרי היא נגררת על-גבי הקרקע. החזיר לו החייט: טו…
124 קבלן עשיר הזמין בגדי-חתונה בשביל בנו ואמר לחייט: הווה זהיר במלאכתך; שמא אתה עושה אותה שלא כהוגן, נמצא אתה גורם לבני, שישחקוּ עליו…
125 בראשון בשבת קרא הרב לחייט והזמין “קאפוטה” חדשה. ותנאי היתנה עם החייט, שיגמור מלאכתו עד ערב-שבת. לא עמד החייט בדיבורו והביא את “הקא…
126 אב מסר את בנו לחייט, שילמדו חייטות, ופסק לו עשרים רובל שכר-לימוד. לא היו ימים מרובים והחייט בא וביקש מחצית שכר-הלימוד. אמר לו האב:…
127 חייט היה רגיל לירד לפני התיבה בבית-המדרש הגדול. פעם אמר לו הגבאי: גנאי למקום וגנאי לציבור, שאתה יורד לפני התיבה לבוש קרעים, והרי…
128 בבית-המדרש של “פועלי צדק” ישב סנדלר ונתן דופי במעשה-בראשית. “דין לא הניין לו ודין לא הניין לו”. ליגלג עליו אחד מן החבורה: חבל שה…
129 ההוא שנכנס אצל סנדלר וקנה זוג נעליים ברובל. וכשעמד לשלם פישפש ולא מצא בכיסו אלא שמונים קופיקה. אמר לו הסנדלר: אין בכך כלום. את הנ…
130 בשבת פרשה תבוא נשאלה שאלה בבית-המדרש: מפני מה לא בלו שמלותיהם ונעליהם של ישראל במדבר? נענה חשוב אחד ואמר: לפי שחס המקום על…
131 ההוא שנכנס אצל שען וקנה שעון-כיס. למחר חזר ובא: השעון אינו מהלך. נטל השען את השעון והסיטו בידו אילך ואילך והחזירו לקונה: הרי הוא…
132 אחד נכנס לחנות לקנות שעון, והציע לו השען כמה שעונים לבחירה. בחר הקונה אחד מהם ואמר לשען: שעון זה יפה הוא בעיני, אבל אני חושד בו,…
133 נכנס אדם אצל שען וכולו רוגזה: לא-יצלח שכמותך אסור במלאכה. עד שלא תיקנת שעוני היה מהלך, לכל-הפחות, לסירוגין; עכשיו, שתיקנת אותו, א…
134 אייזיק בעל-עגלה היה מלמד את נוסעיו “הלכת-נסיעה”: כשהסוסים יעלו בהר – תטרחו ותעלו אחריהם ברגל: משום צער בעלי-חיים; כשהסוסים ירדו מן…
135 פעם אחת קרה אסון לאייזיק: עגלתו היתה מלאה נוסעים ופתאום – חרק! – פקע אופן. נבהלו הנוסעים ושאלו: אייזיק, מה תהא עלינו? השיב אייזי…
136 לא ישנים ולא ערים היו פוסעים סוסיו של אייזיק. וכשקצרה נפשם של היושבים בעגלה, אמרו לו: אייזיק, כבר מחשיך-היום; שמא תזרז קצת את סוס…
137 הוא היה אומר: שלושה סוסים יש לי ושלושתם למדנים. אחד קיים לו: “יהרג ואל יעבור”; השני פוסק: “שומע כעונה”; והשלישי סובר: “שב ואל תעש…
138 אף הוא היה אומר: שלושה סוסים יש לי וכולם צדיקים, חסידים וענווים. לצדיקים – שהם שרויים בתענית כל היום כולו; חסידים – שאינם מסתכלים…
139 ועוד היה אייזיק אומר: גלוי וידוע לפני, שסוסי הזקן ניהוּם-כריסו אינו שווה אף-על-פי-כן אני חייב בכבודו. סוף-סוף אני יושב בעגלה והוא…
140 לסוף נזדמן לו לאייזיק לעבור בעגלתו על-פני גשר ופגע סוסו הזקן בחוֹר ושבר רגלו. עמד אייזיק ותהה: זקן זה סומא הוא בשתי עיניו, ואת הח…
141 עגלון ביקש להרגיל את סוסו, שיהא עושה ואינו אוכל, והדירו מן האכילה קימעה-קימעה: מסאה שיבולת-שועל ביום לחצי-סאה, מחצי לרבע, מרבע לקו…
142 ראו לעגלון, שהוא מכה את סוסו עד זוב-דם. אמרו לו: אכזר, שמא לא סוס הוא זה, אלא גילגול של אדם? השיב העגלון: לא חילק אני יודע ולא ב…
143 מעשה בעגלון, שלא זכה כמה שבתות לעלות לתורה. לסוף זכר אותו הגבאי וחלק לו עלייה במנחה לשבת. קראו לו שלושה פסוקים וירד. כעס העגלון כע…
144 סוחר שכר עגלון לראשון בשבת, על-מנת לנסוע למקום פלוני. יום ראשון לא בא העגלון, שני ושלישי לא בא, רביעי וחמישי לא בא; יום שישי – בא:…
145 סוחר שכר עגלון להביא לו סחורה מן הכרך, ובפירוש התנה עמו, שאם יאחר ולא יביא את הסחורה ליום פלוני הפסיד שכרו. והימים ימי חשוון. התחי…
146 רבי אייזל חריף היה אומר: למה נקראו בעלי-עגלות? – ללמדך, שאם אתה נופל בידי אחד מהם, מיד ניתן עליך עול גלות: כשאתה מבקש לנסוע – הוא…
147 בעל-עגלה דן לפני חברו, בן-אומנותו: הרי שהשכמתי לקום בשבת וסיימתי כל התהילים כולו חייב אני ב"ברכי נפשי" קודם מנחה או לאו? השיב לו…
148 שאלו לבקי בהוויות-העולם: איזוהי עבודה טובה, שיבור לו אדם? השיב הלה: ילך וייעשה אופה, ויהיה לחם מצוי בביתו תדיר. אמרו לו: ומה…
149 ההוא שהיה רגיל ליקח מן הנחתום שבחצרו כעכים כל-יום. ומזמן לזמן היה גודלם של הכעכים פוחת והולך. פעם אחת אמר לנחתום: תמה אני עליך. ב…
150 מדכי חבד עמד והסתכל בבית גדול של אופה ופניו תמוהים. אמרו לו: מרדכי, על מה אתה תמה? החזיר מדכי: הרי מה שאני תמה: הכיכרות הקטנות…
151 שכיר תבע מאת בעל-הבית שכרו לכל השנה. והלה כפר בכל. עמדו והלכו שניהם לרב לדין. אמר הרב לבעל-הבית: כל הכובש שכר שכיר עובר בחמישה לא…
152 שאל פועל למנהל: ילמדני, אדוני המנהל, מפני מה ידי תפוחות מרוב עבודה ושכרי מועט, ואילו מר ידיו רכות כידי תינוק, שאינו בכלל עבודה כל…
153 שניים שישבו בקרון אחד ונכנסו בדברים זה עם זה. שאל אחד לשני: פרנסתך מהי? השיב השני: על זיעתי פרנסתי, לקיים מה שנאמר: “בזיעת אפך…
154 שיחה של בעל-בית ופועל: בעל-בית: הגיעה השעה לסתום את החורים בביתי. כמה אתה מבקש בשכרך? פועל: רובל אני מבקש בשכרי. בעל-בית: לא…
155 שאלה נשאלה בבית-המדרש: מפני מה המצרים שחורים? השיב חריף אחד: משום שמלאכתם של המצרים היתה נעשית על-ידי פועלים יהודים, והשחירו פנ…
156 בנקאי עשיר סנט במזכירו, שהוא מאחר לבוא לבנק. אין אני אשם בדבר, – התנצל המזכיר. – שינה תוקפת עלי. צא וספר לתינוקות! – קיפחו הבנקא…
157 בעצם היום נתקל בנקאי בפקידו בשוק. העמיד בו הבנקאי עיניים זעומות ושאל: מה לך כאן? לגזוז שערותי, יצאתי – השיב הפקיד. בשעות-העבודה…
158 בנקאי ופנקסנו התווכחו בדבר הלכה פנקסנית. זה אמר: “כך יש לרשום אופרציה זו”, וזה אמר: “לא, כך יש לרשום אותה”. התרגש הבנקאי: עכשיו…
159 משה בן-מנחם שימש פנקסן לסוחר עשיר, שלא ידע לכבד פקידו זה כראוי לו. פעם אחת אמר לו לבן-מנחם אחד ממקורביו: ראה, אתה אומר תמיד: “…
160 חמש שנים עבדתיך באמונה, – אמר פקיד לאדוניו. – עכשיו אני מבקש, שתוסיף לי על שכרי. תמה האדון: שכרך מאה רובל לחודש. שמא אין זה מספי…
161 סוחר עיין בחשבון-ההוצאות של משולחו ומצא כתוב: “א' תולדות. אכסניה – רובל; אכילה ושתייה – שני רובלים; ‘כי הם בשר-ודם’ – שלושה רובלי…
162 בערב, אחרי סגירת הבנק, כשיצאו המזכיר והגזבר, אמר הראשון לשני: זה לי עשרים שנה אני עובד את הכרסן שלנו. כל אותן השנים נשאתי רשעותו…
163 מרננים עליך, – אמר סוחר לגזברו, – שאתה גונב מן הקופה שלי. ואתה מה רצונך, – החזיר לו הגזבר, – שאהיה גזבר לך ואגנוב מקופתם של אחרים…
164 סוחר הרגיש בגזברו, שהוא מבריח ממון מן הקופה. עמד ופטרו. התחיל הגזבר טוען לפניו: זקנתי בעבודתי עמך; עכשיו אתה פוטרני. מה יאמרו הבר…
165 בשבת פרשה “וישלח” הקשו בבית-המדרש: הכתוב אומר, שעשו נפל על צוואריו של יעקב “וישקהו ויבכו”. בשלמא יעקב בכה, שהוצרך ליתן מנחה,…
166 יום שמלאו לו לסוחר מפורסם חמישים שנה עשו לו קרוביו וידידיו משתה גדול. באו גם פקידיו אל המשתה והביאו איגרת של ברכה לחתן-היובל. נטל…
167 ההוא שאמר לחברו: עליך אני תמהּ: יהודי שביהודים כמותך יעבוד את אדוניו עשרים שנה ולא ימצא שעת-כושר להיעשות אדון לעצמו!… החזיר לו ה…
168 סיטונאי לבגדים קרא למשוּלחוֹ ואמר לו: קנייה יפה נזדמנה לי – חמש מאות איצטלות-קיץ סחורה טובה. מאה נמכור כאן, וארבע מאות אתה צריך ל…
169 משולח של פירמה ידועה בא לעיר ונכנס אצל אחד מלקוחותיו לשאול, שמא טלגרמה באה בשבילו? הן, – השיב הלה. – זה עתה באה. קרא המשולח את ה…
170 משולח של פירמה ליין נכנס אצל ייני והציע לו יין אדום. סירב הייני: די לו במה שיש לו משלו. לא נתקררה דעתו של המשולח והתחיל משבח ומפ…
171 משולח של פירמה לגלנטריה בא לעיר ונכנס אצל חנווני להציע לו סחורה. קיבלו החנווני בסבר פנים יפות וביקש לראות דוגמאות. מיד פתח המשולח…
172 סיטוני הרגיש בפקידו, שמזמן לזמן הוא מוציא פנקס קטן מכיסו, רושם בו רשימה קלה ומחזירו לכיסו. נתגרה יצרו של הסיטוני לדעת, מה טיבו של…
173 סיטוני לבגדים הציץ מרחוק וראה, שמשולחו הבריח בחשאי זוג-מכנסיים מעל הדפה. שתק ולא אמר לו ולא כלום. ובראש-חודש, כשנכנס המשולח לקבל ש…
174 שני יהודים: אחד – סוכן של חברה לאחריוּת החיים ולמקרי אסון, והשני – סתם יהודי. הראשון יושב ומפתה את השני לביטוח, והלה מסרב: מה לו…
175 חבורה של יהודים הפליגה בים. נטפל אליהם כומר מסית והתחיל דורש לפניהם בשבחו של “המשיח”. ליגלגו עליו היהודים. כעס המסית ופרש. היה שם…
176 עשיר העמיד לו משרת ואמר לו: רצונך שתהא מקובל עלי? תן דעתך להבין דבר מתוך דבר. אני אין שעתי פנויה להרבות שיחה ולפרוט הכל. אעשה וא…
177 סייס אחד היה נוהג לקדש בשבת ויום-טוב על כוס גדולה ולהוציא כל בני-הבית בקידושו. פעם אחת, בשעת סעודה של שבת, אמר למשרת: צא ותן מספו…
178 אלמנתו של גבאי אמרה לטבחתהּ: שמועה שמעתי, שאת אומרת לעזוב את ביתי. מה ראית? חתן מצאתי לי, – השיבה הטבחה. מזל טוב!… והחתן מי הוא…