אין דור שאין בו ליצנין

„יהודי שביהודים" — שבח עממי: פיקח, ממולח, יודע להסתדר. התמיהה היא איך אדם כזה לא מצא בעשרים שנה „שעת-כושר" להיעשות עצמאי; והתשובה — מפני שגם האדון פיקח בדיוק באותה מידה, ואינו מניח לו לחמוק מתחת ידו. שני ממולחים מנטרלים זה את זה — והשכיר נשאר שכיר.