תמה אני, – אמר חסיד לחברו. – גלוי וידוע לפנינו, שהוא שיחיה כל יכול, וכל מה שהוא גוזר הקדוש ברוך-הוא מקיים, ואף-על-פי-כן, כשם שאנו באים אליו שנה-שנה דלים ורשים, כך אנו שבים מאתו דלים ורשים.
גער בו חברו:
טיפש! הן הן גבורותיו. יכול להושיע ורוצה להושיע, ובכל-זאת אינו מושיע…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„דלים ורשים" — עניים ואביונים; „שיחיה" — תוספת כבוד לשם הרבי. „הן הן גבורותיו" לקוח מהגמרא ביומא (סט ע"ב): שם תמהו איך אפשר לכנות את האל „גיבור" כשגויים משתעבדים בבניו והוא שותק, והתשובה — הן הן גבורותיו: גבורתו האמיתית היא שהוא כובש את כעסו ומאריך אף. החבר משאיל את התירוץ התאולוגי הנשגב הזה לרבי: יכול להושיע, רוצה להושיע — ובכל זאת אינו מושיע, וזו גופה ראיה לגדולתו. היגיון שנועד ליישב את שתיקת האל מגויס להצדיק רבי שפשוט אינו מועיל — אמונה ששום עובדה אינה יכולה לערער.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
