אין דור שאין בו ליצנין

קרלסבד (קרלובי וארי) — עיר המרפא הבוהמית שהייתה מלאה יהודים אמידים ממזרח אירופה וממרכזה; „פגרה" — חופשת הפרלמנט. הקאנצלר ששהה שם ספג בלי משים את הלשון ואת הלוח היהודיים — „אם ירצה השם", „בין ימים נוראים לסוכות" — והקיסר המשתומם אינו מזהה את ה„לשון" הזאת כלל. העוקץ: היהודים „כבשו" את עיר המרפא עד שגם מדינאי נוכרי חוזר ממנה מדבר כיהודי.