אין דור שאין בו ליצנין

„שיריים" — שיירי מאכלו של הרבי, שהחסידים חוטפים ואוכלים כסגולה; האמונה החסידית גורסת שהם „מבטלים דינים" — ממתיקים גזרות קשות מן השמים. המתנגד מעמיד פני מסכים וקורא „דינים" במובן ההלכתי דווקא: מי שחוטף שיריים בבהלה אכן „מבטל" את כל דיני הסעודה — „מים ראשונים ומים אחרונים" (נטילת הידיים לפני הסעודה ואחריה) והברכות שלפני האכילה ואחריה. הסגולה המיסטית מתגלגלת לתיאור מדויק של הזלזול בהלכה שבחטיפה עצמה.