שניים שישבו בקרון אחד ונכנסו בדברים זה עם זה.
שאל אחד לשני:
פרנסתך מהי?
השיב השני: על זיעתי פרנסתי, לקיים מה שנאמר: “בזיעת אפך תאכל לחם” *. חייט אני… ואתה פרנסתך מהי?
החזיר הראשון:
אני איני משגיח במצווה זו של “בזיעת אפך”. מוטב, שיזיעו אחרים… כך דרכם של בּוּרז’וּקים **, – הפסיקו השני. – אחרים מזיעים, והם – כל ימיהם חגיהם.
גיחך הראשון:
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„בלן" הוא עובד בית-המרחץ — מקצוע שכל עניינו שאחרים יזיעו אצלו; „בורז'וק" — כינוי-גנאי לבורגני החי מעמל זולתו. החייט מקיים כפשוטו את הקללה שבבראשית ג, יט — „בזיעת אפך תאכל לחם" (הערה *) — ובן-שיחו נשמע רגע כמתריס התרסה מעמדית נגדה, עד שמתברר ש„מוטב שיזיעו אחרים" הוא אצלו פשוט תיאור מקצועי מדויק. דרויאנוב מציין במקורותיו מקבילה לבדיחה באוסף האחים גרים (סי' 178).
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
