בדיחה 139
ועוד היה אייזיק אומר:
גלוי וידוע לפני, שסוסי הזקן ניהוּם-כריסו אינו שווה אף-על-פי-כן אני חייב בכבודו. סוף-סוף אני יושב בעגלה והוא מסיע אותי. מה הייתי עושה לישיש זה, אילו היה הוא עולה לעגלה ומצווה, שאני אסיע אותו?
ועוד היה אייזיק אומר:
גלוי וידוע לפני, שסוסי הזקן ניהוּם-כריסו אינו שווה אף-על-פי-כן אני חייב בכבודו. סוף-סוף אני יושב בעגלה והוא מסיע אותי. מה הייתי עושה לישיש זה, אילו היה הוא עולה לעגלה ומצווה, שאני אסיע אותו?
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„ניהום־כריסו" — נהמת בטנו הריקה; אצל הסוס הזקן אפילו היא אינה שווה דבר. אלא שהכרת־הטובה של אייזיק אינה רחמים אלא חשבון אימה: העיקר שהסוס מסיע אותו — ולא, חלילה, להפך.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓