אין דור שאין בו ליצנין

עקרה באה אל צדיק, שיברכנה… נענה לה הצדיק, שם ידיו על עיניו ובירכה.

לאחר שיצאה מלפניו, שאלה את הגבאי:

מה טעם שם הרבי יחיה ידיו על עיניו, ולא שם אותן על ראשי כדרך המברכים?

נסתכל בה הגבאי, ראה שאשה יפה היא ואמר לה:

בשעה שאת מברכת על הנרות, מה טעם את שמה ידייך על עינייך, ולא על הנרות?

אמרה האשה:

מה שאלה היא זו? חוששת אני לידי, שלא תאחז בהן האש.

החזיר לה הגבאי:

אף הרבי, יחיה, חושש לידיו, שלא תאחז בהן האש…