בנקאי עשיר סנט במזכירו, שהוא מאחר לבוא לבנק.
אין אני אשם בדבר, – התנצל המזכיר. – שינה תוקפת עלי.
צא וספר לתינוקות! – קיפחו הבנקאי. – גם אני בשר ודם, ואף-על-פי-כן אני קם כל-יום בחמש ולא בתשע.
ריבוני, – החזיר לו המזכיר, – כך נאה לך, שהרי תיכף משעת קימה אתה יודע, שבנקאי עשיר אתה. ואילו אני – דייני אם מתשע ואילך אני יודע, שמזכירך אני…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„סנט בו" — נזף בו בלגלוג; „קיפחו" — סתר את דבריו בעוקצנות. לבנקאי באמת כדאי לקום בחמש: כבר מרגע פקיחת העיניים הוא יודע שהוא עשיר. למזכיר אין מה למהר — רק מתשע, כשהוא מתייצב בבנק, הוא בכלל „מישהו". עקיצה מעמדית מדויקת: זהותו של בעל-הממון היא קניינו בכל שעות היממה; לשכיר יש זהות רק בשעות העבודה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
