אין דור שאין בו ליצנין

„משולח" — סוכן נוסע המגיש לשולחו חשבון הוצאות. את הדו"ח הוא מתארך כמנהג הימים ההם לפי פרשת השבוע: „א' תולדות", „ב' תולדות", „ג' תולדות" — יום ראשון, שני ושלישי בשבוע של פרשת „תולדות". בכל יום חוזר סעיף עמום של שלושה רובלים — יותר מן הלינה והאוכל גם יחד — בכותרת המהוגנת „כי הם בשר ודם": בני-אדם הם, ויש להם גם צרכים שאינם נקובים בשם. הסוחר מקבל את העיקרון ודוחה את הסכום: בשר ודם — ניחא; אבל בהוצאות כאלה נדמה שהגוף עשוי ברזל ונחושת.