אחרי הסעודה הביא הַדַּיָּל את החשבון לאורח. קרא האורח ומצא כתוב: “שני בקבוקים יין – ארבעה רובלים” טמן את החשבון בכיסו ואמר לדיל:
– לא אדון עמך על הבקבוק השני, שהוספת מְסִבְרָה: הואיל ולא ראיתיו ולא שתיתיו, אפשר שבאמת היה משובח. אבל הבקבוק הראשון ששתיתי, הלא יודע אני, שלא היה משובח כלל, ותמה אני: מפני מה מחירו שני רובלים?
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„דייל" בלשון הספר הוא מלצר, ו„מסברה" — מתוך השערה, על-פי אומדן: רמז מנומס לכך שהבקבוק השני נולד בדמיונו של המלצר בלבד. האורח מנצל זאת באירוניה יבשה — על בקבוק שלא ראה ולא שתה אין הוא יכול לחלוק, שמא באמת היה משובח ושווה את מחירו; דווקא הבקבוק היחיד ששתה בפועל היה גרוע, ועליו הוא בא בטענות. כך נחשף ניפוח החשבון בלי מילה אחת של האשמה ישירה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
