אין דור שאין בו ליצנין

בימי היטלר בגרמניה. קבצן עמד בפינת־רחוב בברלין וטבלית תלויה לו בצווארו: “סומא בשתי עיניו, מאת יהודים אינו נוטל צדקה”. עבר עליו אדם אחד ולחש לו: “טול חמישה מארקים והסירה טבלית ז…

בזמנו של דוד פרידלנדר שמש רבי צבי־הירש מווֹיְדִיסלֵב מגיד בברלין. פעם אחת התוכח עם חבריו ותלמידיו של פרידלנדר, שבקשו לתקן את התפלה על דרך הנוי החיצוני, ואמר להם: – הרשוני נא, אתם…

רבי צבי הירש, המגיד מווידיסלב, בא לברלין קודם ימים נוראים, וכשהלך בראש השנה להתפלל וראה שהתוקע גלוח. נטל מאת הגבאי רשות לדרוש קודם תקיעות. עלה לבמה, פתח ואמר: – מעשה ברועה, שהיה ז…

אורח נכנס לרסטורן “כשר” של גארוֹבֶר בברלין, נגש אל השלחן והתחיל מכין עצמו לסעודה: פשט את המקטורן, התיר צוארון־הכתונת והפשיל את השרוולים עד למעלה מן המרפקים. הסתכלו המסובים בהכנות א…

סנטוֹר, הרופא הברליני המפורסם, עמד בבית-החולים מוקף תלמידים ולימד אותם פרק ברפואה: רופא צריך שיהיו לו שתי סגולות טובות: עין בוחנת ונפש יפה. איסטניס אל יהא לו עסק ברפואה. הביטו, רב…

אחר מחובשי בית-המדרש הביא מפה גיאוגרפית ופרשה לפני חבריו על השולחן. מיד הסמיכו כולם ראשיהם זה לזה, והוא הוליך אצבעו על פני המפה וברוב התפעלות קרא: הנה לונדון, פאריס, וינה, ברלין……

בזמנו של חיים שטינטל הירצה באוניברסיטה הברלינית תורת-ההגיון הפרופיסור לצרוּסוֹן, פילוסוף יהודי שהמיר ושינה שמו ללאסוֹן. פעם אחת דן תלמיד אחד לפני שטינטל בפילוסופיה של היגיון והביא…

למומר עשיר מעשירי ברלין באו אורחים לראות ביתו החדש, אשר בנה לו. הכניסם לטרקלין ואמר להם: כאן, רבותי, הכל לפי נוסח המאה השמונה-עשרה. אחרי הטרקלין הכניסם לחדר-העבודה ואמר: כאן תקו…

אחד מבניו של רבי הירש לוין, רבה של ברלין, היה סוחר ונסתבך בעסק ביש עד כדי כך, שהוצרך להשיא את בתו לבנו של עשיר פחות-דרגה. אמר לו רבי הירשל: עליך אין אני כועס: השעה דחוקה לך וזקוק…

בתחילת שנות הארבעים למאה הקודמת נוסדה בברלין “חבורת הרפורמה”; עמדה ובטלה תפילה בשבת ותקנה במקומה תפילה בראשון בשבת. לא היו ימים מרובים ושאל ראש “החבורה” לאחד מחשוביה: מה טעם אין א…

כשהתחילה האנטישמות הברלינית בראשית שנות השמונים למאה שעברה דרש פעם אחת אדולף שטקר לפני ציבור קטן ואמר: אל תראונו, שמעטים הם הנימנים על דגלנו; אתנו יהיו האלפים והרבבות… ונענה קולו…

שני יהודים עמדו לפני מצבתו של מולטקה בברלין וסיפרו בשיבחו, ויותר משדיברו בפה ולשון דיברו בידיים ובאצבּעות, כמנהג ישראל. עבר עליהם ליטננט גרמני והתחיל מחקה תנועותיהם. הרים אחד מהם…

שאלה נשאלה בחבורה של יהודים: מה בין ימי-נפוליאון לימי-היטלר? השיב אחד מן החבורה: בימי-נפוליאון נדדו רק שני גרינאדירים לצרפת, ואילו בימי-היטלר נדד רחוב-הגרינאדירים כּולו לצרפ…

נחלקו היטלר וד"ר שאכט על אמנות-המסחר של היהודים. היטלר כּפר ואמר: אומה זו אינה מסוגלת אפילו לאמנות-המסחר. ושאכט אמר: אומה זו אין כמותה לאמנות-המסחר. לבסוף אמר שאכט: רצונך בני…

מעשה וטיילו שני יהודים בשדרת-הקיסר ברלין ונתקלו בחבורה של נושאי צלב-הקרס. הכיר אחד מן היהודים בּהבהוב עיניהם שהם מבקשים אמתלה לריב ומדון, ומיד הרים מקלו והתחיל דש את חברו. נבהל הלה…

היה מיפקד בפולניה, וכשהגיע סטודנט יהודי אחד לרובריקה “לאומיות”, הירהר רגע וכתב: “יהודי”. סנט בו הפוקד ואמר לו: בפולניה אתה יושב ואזרח פולניה אתה, הרי שפולני אתה, ואם כן. מה ראית לכ…

קם “ברליני” אחד מן החבורה ואמר: ודאי מנדיל בעל-גימטריה אתה. השיב מנדיל: אני הוא. אמר ה"ברליני": היכבד ושב עמנו ואקרא לפניך שמו של כל איש ואיש מחבורתנו זו, ותאמר לנו גימטריה אח…

כשישב רבי מאיר וייל על כיסא הרבנות בברלין, שימש שם חזן בבית-הכנסת הגדול אדם אחד ושמו רבי אשר ליאון. פעם אחת אמר לו רבי מאיר: כל מה שאמרו בחזן חילופו במר. סתם חזן – שוטה; מר – פיקח…

רבי עזריאל הילדסהיימר, רבם של החרדים בברלין, היה אומר: על שלושה דברים אני מתקנא בקלי-עולם: אין הם נושאים שם-שמים לשווא, אין הם באים לידי ספק-ברכה, ובמקומות מטונפים אין הם באים ליד…

בן ארבע־עשרה עזב משה בן־מנחם את בית אביו בדסוי וברגליו עלה לברלין. בדרך נתלווה עמו איכר, ושניהם הלכו יחדיו. כבדה על הנער אדרתו, אשר לקח עמו מביתו, נמלך ומישכן אותה לאיכר בשקל אחד.…

בן־מנחם ונפתלי־הרץ וויזל. נזדמנו יחדיו לבית־הקברות בברלין ומצאו כתוב על מצבה של אשה אחת: “נתנה מלחמה לדל”, והמלה “מלחמהּ” מנוקדת. אמר וויזל לבן־מנחם: טרח המחוקק וניקד, כדי שעמי…

בן־מנחם דרש בחבורה של אנשי־שם בברלין, פתח ואמר: את הכל עשה אלהים יפה… היה שם בארון אחד, אדם גס ממשפחת היונקרים. ביקש לבייש את בן־מנחם הגיבן, הפסיקו ושאל: וגם אתה עשוי יפה? לא נ…

שתי פעמים בחרה האקדמיה הברלינית בבן־מנחם להיות חבר לה, ופרידריך השני לא קיים את הבחירה. שמע בן־מנחם ואמר: נוח לי יותר, שהאקדמיה בחרה בי והמלך בעט בי, משהיה המלך בוחר בי והאקדמיה ה…

דראמטורגן בדליני ידוע נכשל במעשה שאינו מהוגן: השתמש במחזה של אחר והדפיסו על שמו שלו. כשנודע הדבר ברבים, נעלם אותו דראמטורגן מברלין. עברו כמה שבועות – ואיננו. פעם אחת סיפרוּ עליו במ…

בברלין הציגו אופירה של ריכרד שטרויס, והמנצח ליאו בּלך תיקן על דעת עצמו את המוסיקה בכמה מקומות. נפגע שטרויס ואמר לו: שאלה יש לי לשאול, מר בלך: מי חיבר את האופירה, אני או אתה? החזי…

קודם שהתנצר בא היינה לברלין, ומחמת יהדותו לא היתה לו רשות לשבת בעיר־הבירה של פרוסיה. נמלך והלך למושל העיר ליטול ממנו רשות. אמר לו המושל: מתקשה אני לעשות רצונך: דעותיך חשודות בעיני…

הרצל שלח את מחברתו “מדינת היהודים” לגיאורג בראנדס על־מנת לשמוע דעתו עליה. השיב לו בראנדס, שאין הוא מאמין בדבר. אף הוסיף וכתב להרצל: “פרידריך־ווילהלם, מלך פרוסיה, שאל פעם אחת את הב…

קטע ממכתבו של יהודי גרמני, שעלה לארץ וכותב לביתו בברלין: “… ארץ מוזרה. הכל מיוחד כאן. אפילו הגויים כולם נימולים”……

ההוא שבא ממוסקבה וסיפר: חנות “כּל-בּו” יש לה לממשלה הבולשבית במוסקבה, גדולה מזו של וורטהים בברלין, ואף-על-פי-כן די לה בפקיד אחד בלבד. תמהו השומעים: היכי תמצי? הסביר המספר: כל…

סוחר עשה כמה זמן במדינות־הים ושב לעיירתו. נכנס אל הרב להקביל פניו, ואמר לו הרב: הרבה ניסים ונפלאות סיפרו לי על הנעשה שם, בעולם הגדול, ואני חושש לגוזמאות. לפיכך הייתי רוצה לשמוע דבר…

שניים מישראל ישבו על ספסל צהוב בגן מגני־העיר בברלין וקראו עיתונים: אחד קרא “יידישע רונדשוי”, והשני קרא – “פאלקישער בעאבאכטער”. אמר הראשון לשני: תמה אני, כיצד אדם מישראל קורא “פ…

סוכות יצא יהודי פולני מבית־הכנסת הגדול של ברלין והאתרוג והלולב בידו. עיכבו השמש ואמר לו: מוטב, שתניח אותם כאן. למה יכירו בך הכל, שיהודי אתה? החזיר לו הפולני: יודע אתה? אף אתה מו…