אין דור שאין בו ליצנין

מעשה היסטורי מתועד (מזיכרונותיו של הימאן): „חבורת הרפורמה" בברלין של ראשית שנות הארבעים במאה התשע־עשרה ביטלה את תפילת השבת וקבעה תחתיה תפילה ב„ראשון בשבת" — יום ראשון, כמנהג הסביבה הנוצרית. התשובה חושפת את המלכוד: המתפלל המודרני ממילא עובד בשבת, ולכן יום ראשון הוא יום המנוחה היחיד שלו — ואותו לא יבזבז על תפילה. הרפורמה שביקשה להקל על המתפלל איבדה אותו כליל, ולא נותר לו שום יום לאלוהים.