אין דור שאין בו ליצנין

„נטל פייס" — עלה בגורל: אורחי שבת עניים חולקו בין בעלי הבתים בהגרלה. „בזיעת אפך תאכל לחם" (בראשית ג, יט; הערה ^*) הוא מקללת אדם הראשון — את הלחם משיגים בעמל. הקבצן „מקיים" את הפסוק כפשוטו ממש: הוא אמנם מזיע כשהוא אוכל — אלא שכל הזיעה מעמל הלעיסה, ולא מעמל הפרנסה.