אין דור שאין בו ליצנין

בעל־בית הזמין אורח קבצן לסעודה. מתחילה הגישו מלפפונים כבושים ואכל מהם האורח הקבצן אכילה גסה.

אחר־כך הביאו חלב ומיד פשט האורח הקבצן את ידו גם לחלב.

כיהה בו בעל־הבית ואמר לו:

היזהר! השותה חלב אחרי מלפפונים כבושים אכילתו נעשית גבינה.

אין בכך כלום, – השיב האורח הקבצן, – אף גבינה אני אוכל.