אחד מבני העיר הפליג בשבחו של הרב ואמר:
– יש בו ברבנו ממדותיו של הקדוש ברוך־הוא, של משה רבנו ושל אריסטו.
אמרו לו:
– גוזמא קתני!
החזיר הַמְשַׁבֵּחַ:
– חס ושלום: דברים כהויתם. מה הקדוש ברוך־הוא אין לו דמות־הגוף, אף רבנו כך; מה משה רבנו כבד־פה, אף רבנו כך; ומה אריסטו אינו בכלל בקיאים בש"ס ופוסקים, אף רבנו כך.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„גוזמא קתני" — לשון תלמודית: הדברים נאמרו בדרך הפלגה, אל תיקחם כפשוטם. המשבח מתעקש שהם כפשוטם, וה„הוכחות", בתבנית הדרש „מה… אף…", נתלות כולן דווקא בחסרונות: לקדוש ברוך הוא „אין דמות הגוף" (כניסוח עיקרי האמונה בפיוט „יגדל") — ואף הרב: מראהו עלוב וכחוש, אין בו הדרת־גוף מעוררת כבוד; משה רבנו העיד על עצמו „כבד פה אנכי" (שמות ד) — ואף הרב אינו יודע לדבר; ואריסטו, גדול חכמי יוון, ודאי אינו בקי בש"ס ובפוסקים — ואף הרב כך. כל מעלה שנבחרה היא בדיוק המום שאפשר לתלות ברב.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
