אין דור שאין בו ליצנין

„מוכסן" — חוכר כפרי אמיד, שכל פרנסתו ורכושו נטועים בגולה; ביאת המשיח פירושה קיבוץ גלויות — כלומר לעזוב הכול. האישה מנחמת אותו בנוסח ההגדה של פסח — „שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם" — ומשבצת את הגואל, בתמימות גמורה, ברשימה אחת עם פרעה והמן: עוד גזירה שהאל ברוב חסדו יציל אותנו ממנה. סאטירה על מי שטוב לו כל-כך בגלות, עד שהגאולה עצמה נעשית בעיניו אסון.