רבי אייזל בא לווילנה ונכנס אצל שמואל-יוסף פין עורכו של עיתון הכרמל: ספר ביקש להדפיס בדפוסו של פין.
עד שישבו שניהם ונשאו ונתנו בדבר, נכנסה אשתו של פין, ואף היא נצטרפה לשיחה.
בנוהג שבעולם, סנדלר – אשתו סנדלרית, בלן – אשתו בלנית, ומכאן שאשתו של בעל “הכרמל” דינה שתהא “כרמלית”, ואילו זו – “רשות-הרבים”…
(ברוך הלוי אפשטין, “מקור ברוך” ד', עמ' 1839. – לפי דבריו סיפר לו פין עצמו חידוד חריף וקשה זה של רבי אייזל).
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
שמואל-יוסף פין — מראשי משכילי וילנה ועורך כתב-העת העברי "הכרמל"; "בלן" — עובד בית-המרחץ. לעניין הוצאה בשבת חילקו חכמים את המרחב לרשויות: "רשות היחיד", "רשות הרבים" — השטח הציבורי הפתוח לכול — ו"כרמלית", תחום ביניים שאינו לא זה ולא זה. מכאן ההיקש: סנדלר אשתו סנדלרית, בלן אשתו בלנית — אשת בעל "הכרמל" דין הוא שתהא "כרמלית". אלא שזו, שנדחקה לשיחת עסקים של גברים, "רשות הרבים" היא: מתערבת בענייני הכול — ובחידוד מהדהד גם רמז גס יותר, אישה ה"פתוחה לרבים". כפי שנרשם בסוף הקטע, פין עצמו הוא שמסר את החידוד "החריף והקשה" הזה שנאמר על אשתו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
