אין דור שאין בו ליצנין

"מלבנה" — בית-חרושת ללבנים; פין — שמואל-יוסף פין, מראשי המשכילים בווילנה, סופר ועורך שהתפרנס גם ממלבנה. שבחו של יצרן לבנים — שלבניו קשות, מוצקות; שבחו של סופר — שלשונו רכה, סגנון נעים וזורם. אצל פין מצא רבי אייזל את ההיפוך הגמור: אפיגרמה אחת הפוסלת אדם בשני מקצועותיו בבת אחת.