אין דור שאין בו ליצנין

עפרון החיתי מכר לאברהם את מערת המכפלה לקבורת שרה (בראשית כג), ולאחר שקיבל את הכסף נכתב שמו בתורה בכתיב חסר — „עפרֹן" בלא ו' — ורש"י דורש זאת לגנאי: אמר הרבה ואפילו מעט לא עשה (הערה ^*). הליצן ממיר את המונחים הדקדוקיים במשמעות שתיינית: עפרון הקדמון היה „חסר", ואילו קברני זמננו „מלאים" תמיד — מלאי יי"ש. עקיצה למוניטין של אנשי החברה-קדישא כלגמנים מושבעים, כיאה לפרק האכלנים והשתיינים.