אין דור שאין בו ליצנין

„רבי מכבד עשירים" נאמר בגמרא (עירובין פו ע"א; הערה ^*) על רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. המשנה בבבא קמא (ח, ד; הערה ^**) מונה שלושה ש„פגיעתם רעה" — חרש (חירש-אילם), שוטה וקטן: החובל בהם משלם, והם שחבלו באחרים פטורים, לפי שאינם בני אחריות משפטית. החריף מעיר שזו בדיוק תמונת העשיר — הפוגע בו משלם ביוקר, והוא הפוגע לעולם אינו נתבע — ולפי שורת הדין היה ראוי להימנות רביעי ברשימה. ה„כבוד" היחיד שחלק לו רבי הוא אפוא ההשמטה: שלא הושיבוֹ בין החרש, השוטה והקטן.