אין דור שאין בו ליצנין

שאלו לחריף: “רבי מכבד עשירים” היכן מצינו שכיבדם? החזיר החריף: במשנה מפרט רבי שלושה שפגיעתם רעה: “חרש, שוטה וקטן – החובל בהם חייב, והם שחבלו באחרים פטורין”. וקשה: היה לו…

אמרו עליו על דַּיָּן שנתחרש: – משמע שהבטיחו ליתן לו שוחד, וְרִמו אותו ולא נתנו לו. אלו נתנו לו והיה רואה ונהנה, היו עיניו לוקות, שנאמר: כי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר". עכשיו שלא ראה,…

שלשה באו אל הפרנס שבעירם לבקש הוספה על שכרם – רב, שַׁמָּש וחזן. אמר להם הפרנס: – פסקו לי פסוקיכם ואדע, למי מכם יש להוסיף תחלה. פתח הרב ואמר: – “רָחַש לבי דבר טוב” – “רחש” נו…

שאלו לרבי ברוך מרדכי: – מהיכא מיתיכן לה, שסתם חזן – שוטה? השיב רבי ברוך־מרדכי: – מפלפולא מיתינן לה. קימא לן: העושה שליח פקח – חיב השליח; העושה שליח חרש, שוטה וקטן – חיב השולח ול…

אתמול, – סיפר חסיד, – נסע הרבי דרך כפר של גויים. יצאו “שקצים” וביקשו ליידות בו אבנים. אמר הרבי את הפסוק “בגדול זרועך ידמו כאבן”, ומיד נידמו ידיהם של “השקצים” כאבנים. תמה אחד מ…

רבי אייזל חריף רגיל היה לקנתר את החסידים שבסלונים עירו. פעם אחת אמר לאחד מהם: הקדוּשה של רבי אברהם רבכם מהיכן? יודע אני בו, שאינו גדול בתורה כלל. השיב החסיד: לא בתורה הדבר תלוי,…

זקן בן שבעים בא לרופא: אוזנו השמאלית נתחרשה. בדקה הרופא ואמר: איני רואה תקנה לה: זיקנה קפצה עליה. כעס הזקן: הבל-הבלים! כלום זו זקנה מן הימנית?…

מצאוּ לסופר-הקהל של חלם, שהוא יושב וכותב מכתב באותיות של “קידוש לבנה”. אמרו לו: אותיות גדולות אלו למה? הסביר הסופר: לדודי אני כותב, וחרש הוא, לא עליכם……

אשה השתטחה על קבר אביה, וכשפתח השׁמשׁ והתחיל אומר “אל מלא רחמים” משכה לו בשרווּלוֹ: רבי שׁמשׁ, הרם קולך; אבא, עליו השלום, היה כבד-אוזן……

שאלו לרבי אייזל חריף: ילמדנו רבנו, מה טעם סידר רבי במשנה “חרשׁ, שוטה וקטן”, ולא סידר את השוטה בתחילה או בסוף? השיב רבי אייזל: ללמדנו, שכל מקום שמצויים שניים, נכנס השוטה באמצע……

שדכן שידך לבחוּר בתו של מוזג. אמר לו הבחור: בוא מחרתיים ואשיבך דבר, הן או לאו. אחקור ואדרוש תחילה על טיבה של הבחורה. למחרתיים חזר ובא השדכן ומצא את הבחור שרוי בכעס גדול. שאל השדכ…

אמר כומר לרב: בוא וראה, מה בינינו לבינכם. אלהינו – ביתו נקי מאבק ומליכלוך, ואלהיכם – ביתו מאובק ומלוכלך תמיד; אנו מתפללים בחשאי ובנימוס, ואתם צועקים בקולי-קולות כמשוגעים; הלוויות-…

חקרן גדול הוא רבי תנחום. ויותר משהוא חקרן הוא תייר. הרבה ארצות והרבה כרכים גדולים תר, ועל כולם הוא יודע לספר נפלאות: רבות עד אין חקר ראו עיניו מנעוריו ועד זיקנה. פעם אחת ישבו תלמי…

אמר כלב לץ: יכולני לפטור עצמי מן הדין. יכניסוני בית-דין של מעלה והמלאך הממונה על החקירה והדרישה ישאלני: “מה שמך?”, אחזיר לו: “יש לי, ברוך-השם, פאספורט, והכל מפורש בו כדת וכהלכה”.…

כשהזקין רבי מרדכי־גימפל יפה וכבדו אוזניו, הסתלק מרבנותו ברוז’ינוי ועלה בקיץ תרמ"ה לארץ־ישראל. סיפרו לו קנאי החרדים, שראשון־לציון פרוצה בדברים שבין אדם למקום, והזהירוהו שלא ילך לראו…