אין דור שאין בו ליצנין

מה שאיש מהשלושה אינו יודע: בפורים אין אומרים הלל כלל — קריאת המגילה באה במקומו. השניים הראשונים מתווכחים במונחים אמיתיים: „גומרים את ההלל" — אומרים אותו בשלמותו, כבימים שסימנם בבט"ח (הערה ^*: שני ימי פסח הראשונים, שבועות, סוכות וחנוכה), לעומת ראש־חודש, שבו אומרים רק „חצי הלל". וה„למדן" השלישי, המלגלג על שניהם, מכריע הכרעה שאין לה קיום בלוח השנה: פורים חל בי"ד באדר, ולעולם אינו יכול לחול לא בראש־חודש ולא בחנוכה (שבכסלו–טבת). ככל שהביטחון גדול יותר, הבורות גסה יותר.