שבת פרשה נצבים דרש המגיד והקשה קושיה חמורה:
– אתם נצבים היום כֻּלְכֶם… ראשיכם, שבטיכם ומלכיכם"… בשלמא ראשים ושבטים ניחא, שהיו רבים, אבל מלך, שלא היה אלא אחד, למה נאמר “מלכיכם” בלשון רבים? קפץ אחד מן הצבור וקרא:
– רבי מגיד, בתורה לא נאמר מלך כלל, לא בלשון רבים ולא בלשון יחיד,
נענה המגיד ואמר:
– אף זה תרוץ יפה, אלא שאני יש לי תרוץ אחר, יפה הימנו.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
פרשת ניצבים נפתחת ב„אתם נצבים היום כולכם... ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם" (דברים כט) — „מלכיכם" אין שם כלל. המגיד בדה את המילה, בנה עליה „קושיה חמורה" (מלך אחד היה, ולמה לשון רבים?), וכשאחד מן הקהל מפיל את הכול בהערה שאין בפסוק שום מלך — הוא בולע גם את זה אל תוך המשחק: ההפרכה נרשמת אצלו כ„תירוץ יפה" אחד מני כמה. סאטירה על דרשנות הפלפול, שבה היופי הצורני של קושיה־ותירוץ חשוב מן השאלה אם יש בכלל על מה לדבר — אפילו קריסת היסוד כולו אינה מזיזה את המגיד מן התבנית.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
