אין דור שאין בו ליצנין

„מתקני הסידור" — אנשי הרפורמה, שמחקו ו„תיקנו" בנוסח התפילה כל מה שנראה להם מיושן. „דיינו" שבהגדה מונה את חסדי האל בסולם עולה — יציאת מצרים, ביזת ממון מצרים, ובשיאו מתן תורה — ואחרי כל שלב: „דיינו", די היה לנו בכך. ה„זכר" היחיד שהזקן מואיל להשאיר הופך את הסולם על פיו: אילו קיבלנו את הממון בלי התורה — דיינו. השורה האחת ששרדה את העט היא וידוי שלם על סולם הערכים של המתקנים.