אין דור שאין בו ליצנין

„אִשֶּׁה" בתורה (הערה ^*) הוא קרבן העולה באש — „אשה הוא לה'" פירושו: קרבן-אש הוא לה' — אלא שבלי ניקוד הוא נראה בדיוק כמו „אישה". וב„בזאת יבוא אהרן אל הקודש" (ויקרא טז, ג) „בזאת" מוסב על הקרבנות המנויים בהמשך הפסוק, לא על נקבה כלשהי. עם-הארץ קורא את הפסוקים בבורות גמורה — וגוזר מהם ניצחון מוחץ על המדקדקים. דרויאנוב מוסיף נוסח מאותו בית-מדרש: „ובזה הנערה באה אל המלך" (אסתר ב, יג) — כלום טיפש היה אחשוורוש, שנערה באה אליו ובחור עמה?