אין דור שאין בו ליצנין

"יוּדקה" — הקטנה ביידיש ל"יהודה", כינוי הזלזול שבו קראו לפרנס מאחורי גבו; "רשות" — שׂררה, שלטון. שם הוי"ה בן ארבע האותיות נהגה בפי העם, כדי שלא לבטא את הקודש, בשני חצאים שה-ה' שלהם מוחלפת ב"קֵה": "יוד-קה" ו"ויו-קה". על זה בונה מדכי חב"ד: הפרנס העמיד את עצמו שני לקדוש-ברוך-הוא, ומדכי "מאשר" — אכן יש הבדל: הקדוש-ברוך-הוא הוא "יוד-קה" וגם "ויו-קה", השם השלם; ואילו אתה "יוד-קה" בלבד — בדיוק אותו "יודקה" שכולם מלגלגים בו מאחורי גבך. חצי-שם, וכולו כינוי-גנאי.