בדיחה 363
היה מעשה וּוילנה מרדה בפרנסה התקיף, ביודל אופאטוב, והודיעה לו, שמכאן ואילך אין מרותו עליה. רגז יודל, הכה באגרופו על השלחן וקרא:
– תשק לי וילנה כֻלה באותו מקום!…
ובלילה, אחרי חצות, קול דופק בדלתו:
– רבי יהודה, פְּתח!
נבהל יודל נבהלו כל בני הבית וחרדו אל הדלת:
– מי כאן?
– אני כאן, מדכי חבד, דבר לי אליך, רבי יהודה.
כעס יודל:
– כלום שעת שיחה היא עכשיו?
השיב מדכי מאחורי הדלת:
– דבר נחוץ, רבי יהודה; צורך הצבור, שאין לדחותו.
מיד נתעטף יודל ופתח לו.
– מה בפיך, מדכי?
נענה מדכי ואמר:
– שניפישוק* שלחתני אליך, רבי יהודה, ושאלה היא שואלת: אם גם היא בכלל וילנה ובכלל גזרה?…