אין דור שאין בו ליצנין

מנדלי מוכר-ספרים — שם העט של ש"י אברמוביץ, „הסבא" של הספרות העברית והיידית החדשה — דורש כאן את שם מקצועו שלו. „סוחר" קונה וגם מוכר (סוחר-יערות קונה יער ומוכר עצים); „מוכר" רק מוכר. „להודיעך" — נוסח דרשני תלמודי. ומכאן ה„לימוד": מוכר הספרים רגיל לקבל כסף בלבד; לשלם — למשל למחברים על סחורתם — הוא אינו רגיל.