אין דור שאין בו ליצנין

בלשון הלומדים לכל חיבור פועל קבוע משלו: הגמרא "אומרת", רש"י "מפרש", הרמב"ם "פוסק", רבנו בחיי (פרשן התורה) "כותב" — וה"ילקוט" (ילקוט שמעוני, אנתולוגיה גדולה המלקטת מדרשים מכל ספרות חז"ל) "מביא", כלומר מצטט. החידוד: "מביא" נשמע גם כפשוטו — מוסר סחורה ליד. כל הגדולים רק מדברים, והילקוט הוא היחיד שמביא.