יהודה-ליב גורדון (יל"ג) הזמין את המשורר העברי המומר ק' א' שפירא לסדר של פסח. חזר שפירא והזמין את יל"ג ל"סדר" של פסחא. וכשבא אליו יל"ג בתחילת הלילה מצא, שהכל כבר תם ונשלם. אמר לו יל"ג:
בוא וראה, מה בין “סדר” שלנו ל"סדר" שלכם. אנו פינו מלא עד חצות-לילה, ואתם תיכף עם ערב כריסכם מלאה.
החזיר לו שפירא:
מה תימה יש בדבר? אתם שוהים הרבה ב"מה נשתנה" וב"עבדים היינו", ואילו אנחנו מתחילים ב"דבר אחר"…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
ק"א שפירא — משורר עברי שהמיר את דתו; „פסחא" — חג הפסחא הנוצרי. בליל-הסדר היהודי מאריכים בהגדה — „מה נשתנה", „עבדים היינו" — והסעודה באה רק בשעה מאוחרת. „דבר אחר" הוא לשון ההגדה והמדרש להצגת פירוש נוסף, אבל בלשון חכמים הוא גם כינוי נקי לחזיר. תשובת שפירא היא אפוא הלצה על חשבון עצמו ודתו החדשה: אצלכם פותחים בדרשות, אצלנו פותחים ב„דבר אחר" — בחזיר — ולכן הכרס מתמלאת מיד עם ערב.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
