אין דור שאין בו ליצנין

„חזייה" כאן — אפודה, בגד עליון, לא הבגד המודרני; „בצווארך אתה חש" — כואב לך הצוואר. הילד אינו סובל מצווארו: הוא מסובב את ראשו הלוך ושוב כדי לברוח מריחו של הבגד שתפרה לו אמו ממכנסיו הישנים של אביו — עוני שהאף אינו מניח לשכוח.